בפסק דין זה דן בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה שהורה על חיסון קטין בחיסוני שגרה המומלצים על ידי משרד הבריאות, למרות התנגדות האם.
עובדות המקרה: הצדדים נישאו ב-2020 ונולד להם בן ב-2021. לאחר פרידת הצדדים הגיש האב תביעה לביצוע מעקב רפואי וחיסונים לקטין. האם התנגדה לחיסונים בטענה שלקטין מטען גנטי בעייתי ורקע משפחתי של מחלות אוטואימוניות וסרטן שעלולים להעמידו בסכנה רפואית.
מינוי מומחה: בית משפט קמא מינה פרופ' עמוס עציוני, מומחה באלרגולוגיה ואימונולוגיה קלינית, כמומחה מטעם בית המשפט. המומחה התבקש לבחון את כל החיסונים הנדרשים לקטין ואת הסיכונים האפשריים בחיסון. בקשת האם לביצוע בדיקות גנטיות לקטין נדחתה, ונקבע שככל שהמומחה יהיה סבור שיש צורך בבדיקות, יינתנו החלטות בהתאם.
חוות דעת המומחה: המומחה קבע שהקטין הוא ילד בריא ללא כל רקע משפחתי המסכן אותו בקבלת חיסונים יותר מכל ילד אחר במדינה, ועל כן זקוק לחיסוני השגרה. המומחה ציין שאין צורך בחיסונים נגד שעלת, רוטה ואדמת מאחר שמדובר בקטין זכר שכבר מלאה לו שנה.
בקשות האם לחוות דעת נוספות: האם ביקשה להגיש חוות דעת של מומחים נוספים, אך בקשתה נדחתה בהחלטה מנומקת. בית משפט קמא קבע שלאחר מינוי מומחה לא יהיה בעל דין רשאי להביא חוות מטעמו אלא במקרים חריגים. בית המשפט התרשם שמדובר במומחה בעל שם עולמי ובעל ניסיון, ולכן חזקה שיש לו את הידע והניסיון לחוות דעתו בצורה עניינית ומקצועית.
טענות האם: האם טענה שבמשפחות שני הצדדים יש "ריבוי מחלות אוטואימוניות" וסרטן, ושהקטין עלול לסבול מכשל מיטוכונדריאלי שיגביר את הסיכון מחיסונים. היא ביקשה לבצע בדיקות לבניית פרופיל גנטי/מטאבולי/אלרגי ייחודי לקטין לצורך איתור או שלילת נטייה חבויה לתופעות לוואי.
תשובות המומחה: המומחה שלל את טענות האם ואת הסכנות הנטענות. הוא קבע שהקטין הוא בעל רקע משפחתי רגיל לחלוטין ושמקבץ המחלות שהוצג אינו חריג. המומחה התייחס לסוגיית הכשל המיטוכונדריאלי וקבע שהסבירות היא כה מזערית שאין מקום להתייחס לסכנה תיאורטית זו. הוא הדגיש שכל עיכוב נוסף במתן החיסונים עלול להזיק לקטין.
החלטת בית משפט קמא: בית המשפט קמא קיבל את חוות דעת המומחה וקבע שהיא מהימנה. הוא הורה שהקטין יקבל את כל חיסוני השגרה המומלצים על ידי משרד הבריאות (מלבד חיסונים נגד אדמת, שעלת, רוטה ושפעת) ויעבור מעקב שגרתי בטיפת חלב. בהעדר שיתוף פעולה מהאם יוכל האב לדאג לחיסון בחתימתו בלבד.
טענות המערערת בערעור: המערערת טענה שהמשיב לא הרים את הנטל להוכיח שהחיסונים ישפרו את בריאות הקטין ואיכות חייו. היא טענה שהמומחה אינו מומחה בתחום הנדרש, שהוא לא התייחס לחלק מטענותיה, ושתשובותיו העידו על חוסר הכרות עם סיכונים ספציפיים לאוכלוסייה עם רקע רפואי משפחתי של מחלות אוטואימוניות.
עמדת בית המשפט המחוזי: בית המשפט המחוזי דחה את הערעור פה אחד. השופט ג'יוסי הדגיש שלערכאת הערעור אין לשמש במה לדיון מחדש בטענות עובדתיות שנדונו בערכאה הדיונית. התערבות בקביעות עובדתיות תיעשה רק בנסיבות חריגות כאשר מתגלה שגיאה בולטת.
ההלכה בחיסוני ילדים: בית המשפט הדגיש את ההלכה הקבועה שכאשר עסקינן בחיסוני שגרה המומלצים על ידי משרד הבריאות, מדובר בהמלצה גורפת וחד משמעית הרלוונטית לכלל הילדים. על ההורה הסבור שאין מקום למתן חיסוני שגרה רובץ הנטל להוכיח זאת באמצעות חוות דעת רפואית התומכת בטענותיו.
תזמון הגשת חוות הדעת: בית המשפט ציין שלמועד הגשת חוות הדעת מטעם בעל הדין נודעת חשיבות רבה. במקרה זה הגישה האם את בקשתה רק לאחר מינוי המומחה מטעם בית המשפט ולאחר הגשת חוות דעתו. זה נתפס כ"חכמה שלאחר מעשה" ונסיון למקצה שיפורים.
תקנה 25 לתקנות המשפחה: בית המשפט התייחס לתקנות הקובעות שבעל דין לא יגיש חוות דעת של מומחה מטעמו אלא לאחר שבית המשפט בחן אם לתת החלטה לפי החוק. מקום בו מונה מומחה מטעם בית המשפט, לא יהיה בעל דין רשאי להביא ראיות נוספות של מומחה מטעמו אלא ברשות בית המשפט.
פסק הדין: בית המשפט דחה את הערעור וחייב את המערערת בהוצאות של 10,000 ש"ח. הוא קבע שאין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים, הממצאים תומכים במסקנה המשפטית, ואין בפסק הדין טעות שבחוק.
משמעות המקרה: פסק הדין מחזק את העקרון שחיסוני שגרה המומלצים על ידי משרד הבריאות הם ברירת המחדל, ועל ההורה המתנגד להוכיח סיבה מיוחדת. הוא גם מדגיש את חשיבות התזמון בהגשת חוות דעת וקובע שלא ניתן להגיש חוות דעת "לאחר מעשה" כדי לנסות לסתור מומחה שמונה על ידי בית המשפט.
