בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת ליאת דהן חיון) מיום 05.01.2025, אשר הורתה על הרחבת זמני שהות הקטינה עם המשיב (האב), לנוכח המלצות העובדות הסוציאליות (עו"ס לסדרי דין) והגורמים הטיפוליים.
רקע עובדתי: המבקשת (האם) והמשיב (האב) מעולם לא ניהלו קשר זוגי, והתקשרו ביניהם לצורך הורות משותפת. מקשר זה נולדה בתם הקטינה, א.מ., ילידת 2020. בין הצדדים קיים קונפליקט בעצימות גבוהה, והם אינם מקיימים ביניהם תקשורת ישירה, אלא רק באמצעות באת כוחה של המבקשת.
בשל הקושי בתקשורת ובניהול משותף של ענייני הקטינה, מונו עו"ס לסדרי דין וכן גורמים טיפוליים נוספים, אשר הגישו תסקירים והמלצות לבית המשפט.
המלצות אלו כללו הרחבה הדרגתית של זמני השהות של האב עם הקטינה. בית המשפט לענייני משפחה אימץ את המלצות עו"ס והגורמים הטיפוליים והורה על הרחבת זמני השהות, תוך קביעה כי טובת הקטינה היא עיקר, וכי יש לאפשר לה קשר רציף ומשמעותי עם שני הוריה.
טענות המבקשת בערעור: המבקשת טענה בערעורה כי שגה בית המשפט קמא בקביעותיו. לטענתה:
- אי קיום קשר זוגי: העובדה כי הצדדים לא ניהלו קשר זוגי בעבר, פוגעת לטענתה ביכולת המשיב לתפקד כהורה באופן עצמאי.
- קשיים בתקשורת: הקשיים בתקשורת בין הצדדים, והיעדר יכולת לתקשר באופן ישיר, אינם מאפשרים את הרחבת זמני השהות ללא סיוע ותיווך.
- המלצות עו"ס: המבקשת לא קיבלה את המלצות עו"ס באופן מלא, וטענה כי ההחלטה התבססה בעיקרה על התרשמות מעדות המשיב, ולא על בחינה מעמיקה של טובת הקטינה בנסיבות הקונקרטיות.
- זכות לחקירה: המבקשת עמדה על זכותה לחקור את עו"ס ואת המטפלת, זכות שלא מומשה עד כה.
החלטת בית המשפט המחוזי (כב' השופט חננאל שרעבי): בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור:
- התערבות בהחלטות זמניות: בית המשפט חזר על הכלל לפיו ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות זמניות של הערכאה הדיונית, למעט במקרים חריגים בהם נפל פגם מהותי בהחלטה או שהיא מנוגדת לטובת הקטין. המקרה הנדון אינו נכנס לגדר חריגים אלו.
- טובת הקטינה: בית המשפט הדגיש כי טובת הקטינה היא השיקול המכריע. במקרה זה, הרחבת זמני השהות נועדה לאפשר לקטינה קשר רציף ומשמעותי עם שני הוריה, גם אם יחסיהם מורכבים. בית המשפט קמא התרשם כי האב מסוגל לטפל בקטינה בעצמו וכי הקשר ביניהם מיטיב עמה.
- המלצות גורמי מקצוע: בית המשפט קמא אימץ את המלצות עו"ס והגורמים הטיפוליים, אשר נחשבים לבעלי מומחיות בתחום. החלטת בית המשפט קמא לקבל את המלצות התסקיר היתה סבירה, והוא נימק אותה כדבעי.
- פיקוח ובקרה: בית המשפט ציין כי ההחלטה על הרחבת זמני השהות נתונה לפיקוח מתמשך של בית המשפט קמא, אשר הורה על הגשת דיווחים והמלצות נוספות בעתיד. בכך מתאפשרת בחינה מחודשת של ההחלטה במידת הצורך.
- זכות לחקירה: בית המשפט אישר כי זכותה של המבקשת לחקור את עו"ס ואת המטפלת שמורה לה, וכי היא תמומש בשלב שמיעת ההוכחות. יחד עם זאת, דחיית מועד מימוש זכות זו אינה מהווה עילה לעיכוב יישום המלצות שנועדו לטובת הקטינה.
תוצאה: בקשת רשות הערעור נדחתה. לא נפסקו הוצאות.
