בית המשפט המחוזי קיבל חלקית ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה מיום 16.6.22, וקבע כי נכס מקרקעין הרשום על שם המערערת בלבד, אשר נרכש בחלקו מכספים שצברה לפני הנישואין ובחלקו מכספי אמה, ייכלל באיזון המשאבים אך בחלוקה בלתי שוויונית.
רקע והליכים קודמים: המערערת והמשיב הם בני זוג. הערעור נסוב על קביעת בית המשפט קמא, שדחה את טענת המערערת להחריג נכס מקרקעין מהרכוש המשותף. הנכס נרכש על ידי המערערת מכספים שצברה טרם נישואיה ומכספיה של אמה. המערערת טענה כי לא הייתה לה כוונה לשתף את המשיב בנכס זה. בית המשפט קמא קבע כי הנכס ייכלל במסת הנכסים ברי האיזון בחלוקה שוויונית של 50%-50%, וזאת מכוח הלכת השיתוף הספציפי.
טענות המערערת בערעור: המערערת טענה כי בית המשפט קמא שגה בקביעתו שהנכס הוא נכס בר איזון, ובפרט בכך שלא החריג אותו מהרכוש המשותף, או למצער, שלא קבע חלוקה בלתי שוויונית. היא הדגישה שהנכס נרכש מכספים שאינם משותפים וכי לא הוכחה כוונת שיתוף ספציפית בנכס זה.
הכרעת בית המשפט המחוזי: בית המשפט המחוזי, מפי השופטת ורדה פלאוט (אב"ד), קיבל את הערעור חלקית.
- מעמד הנכס כ"נכס חיצוני": בית המשפט דחה את טענת המערערת לפיה הנכס מהווה "נכס חיצוני" שיש להחריגו לחלוטין מאיזון המשאבים. למרות שהכספים לרכישתו הגיעו ממקורות שאינם משותפים, לאורך השנים היו שותפים להחלטות שונות בנוגע לנכס (כמו השכרתו), והייתה התנהלות מסוימת שהעידה על כוונת שיתוף, אם כי לא מלאה.
- הלכת השיתוף הספציפי: בית המשפט קבע כי בנכס שאינו נרשם על שם שני בני הזוג (כפי שדורש סעיף 5 לחוק יחסי ממון), יש צורך בהוכחת "כוונת שיתוף ספציפית" כדי לכלול אותו באיזון המשאבים. במקרה זה, על אף שהנכס נרשם על שם המערערת בלבד, התקיימו אינדיקציות לכוונה כזו, כגון מינוף הנכס לטובת בני הזוג, רכישתו במהלך הנישואין ועוד.
- חלוקה בלתי שוויונית: בית המשפט מצא כי יש מקום לסטות מחלוקה שוויונית של הנכס. נסיבות הרכישה (מימון כמעט מלא מכספים שאינם משותפים), העובדה שהמערערת היא היחידה הרשומה כבעלת הזכויות, והיעדר טענה מפורשת מצד המשיב לכוונת שיתוף ספציפית, הצדיקו חלוקה בלתי שוויונית.
- סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון: בית המשפט הפעיל את סמכותו לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, המאפשר לסטות מחלוקה שוויונית כאשר קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. במקרה זה, הוחלט כי למערערת יוקצו 70% משווי הזכויות בנכס ואילו למשיב 30%.
- דחיית הבקשה לדיון נוסף: הבקשה לדיון נוסף בנושא נדחתה.
תוצאה: הערעור התקבל חלקית. הנכס יאוזן בין הצדדים, אך בחלוקה בלתי שוויונית: 70% למערערת ו-30% למשיב.
