בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בקריות מיום 4.3.2025, בה נפסק כי זמני השהות של האב (המשיב) עם הקטינה (ילידת 2022) יורחבו ויתקיימו ללא נוכחות סומכת.
המבקשת והמשיב ניהלו מערכת יחסים זוגית קצרה, נפרדו לאחר לידת הקטינה, ומאז מתנהלים ביניהם הליכים משפטיים שונים בעצימות גבוהה. בתחילה התקיימו מפגשי האב עם הקטינה במרכז קשר במשך כשנה. בהמשך, בהתאם להמלצות מכון "התבוננות", הורחבו המפגשים מחוץ למרכז קשר, עם נוכחות סומכת מטעם האם.
בתסקיר עדכני של העו"ס תוארה התקדמות חיובית במפגשים, כאשר הקטינה רגועה ונינוחה במחיצת האב. העו"ס המליצה להרחיב את המפגשים לפעמיים בשבוע, לבטל את נוכחות הסומכת, ולהעביר לאב את האחריות ליישום זמני השהות. בית משפט קמא אימץ את המלצות התסקיר במלואן.
טענות המבקשת בבקשת רשות הערעור:
- יש סתירה בין ממצאי התסקיר למסקנותיו, כשהעו"ס תיארה שיח אלים ומקטין מצד האב
- אין לאפשר מפגשים ללא פיקוח וללא נוכחות סומכת
- יש לאפשר למבקשת לחקור את העו"ס על תסקירה
- אין לאמץ המלצה להרחיק את המבקשת מסביבת בית המשיב במהלך המפגשים
בית המשפט המחוזי (כבוד השופט חננאל שרעבי) דחה את בקשת רשות הערעור, בקובעו כי:
- מדובר בהחלטה זמנית, שמידת ההתערבות של ערכאת ערעור בה מצומצמת
- בית משפט קמא נימק היטב את החלטתו לאמץ את המלצות העו"ס
- ההמלצות תואמות את רוח המלצות המומחה מרכז התבוננות ואת עמדת האפוטרופא לדין
- עיון בתיק מלמד על התקדמות הקשר בין האב לקטינה ונכונות האב לשנות התנהגויות שונות
- נקבע דיון קרוב (ביום 11.6.25) שיאפשר מעקב אחר יישום ההחלטה
לאור האמור, נדחתה בקשת רשות הערעור וכן בקשת עיכוב הביצוע שהוגשה במקביל.
