הסוגייה הנדונה: בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון שדחתה בקשה לצו מניעה זמני למנוע פינוי מדירת מגורים ולעכב הליכי הוצאה לפועל, במסגרת תביעה חדשה שהגישה המבקשת.
הרקע העובדתי – המחלוקת הקודמת:
- הצדדים נישאו ובשנת 2003 חתמו על הסכם ממון שאושר על ידי הרב יעקב אריאל
- בהסכם נקבע שהדירה ב-X תהיה בבעלות המשיב בלבד
- בשנת 2009 נרכשה הדירה ונרשמה על שם המשיב בלבד
התובענה הראשונה והכרעותיה:
- המבקשת הגישה תובענה (תלה"מ 2159-04-20) לקבלת זכויות בדירה ובחברות המשיב
- התובענה נדחתה – בית המשפט קבע שהסכם הממון ברור וחד משמעי
- הערעור נדחה בבית המשפט המחוזי (עמ"ש 949-03-23) ביום 4.2.24
- בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (בע"מ 3707/24) נדחתה
התובענה החדשה – הטענה החדשה: המבקשת הגישה תובענה נוספת (תלה"מ 4641-08-24) בטענה שהרב אריאל לא היה מוסמך לאשר את הסכם הממון, והמציאה תצהיר של הרב מיום 20.2.24 לפיו:
- מעולם לא הוסמך לשמש כרושם נישואין
- לא קרא את ההסכם ולא בדק אותו
- אימת חתימות בלבד
- אינו בטוח שמדובר בחתימתו
בקשת צו המניעה הזמני: במסגרת התובענה החדשה ביקשה המבקשת צו מניעה זמני לעכב פינויה מהדירה.
החלטת בית משפט קמא (1.9.24): דחה את הבקשה בשני טעמים:
- המבקשת אינה ממלאת אחר פסקי דין קיימים
- צו הפינוי לא חל על הילדים הקטינים
טענות המבקשת בבקשת רשות הערעור:
- התעלמות מהתביעה החדשה על יסוד ראיה חדשה
- התעלמות ממאזן הנוחות הנוטה לטובתה
- התעלמות מהפגיעה בקטינים
- המשיב נותר עם נכסים רבים
עמדת המשיב:
- ההחלטה נכונה
- ידי המבקשת אינן נקיות
- הוא מנוע מהתגוררות בדירתו 4 שנים
- המבקשת יכולה לשכור דירה
- הסכים למתן צו איסור דיספוזיציה בנכס
קביעות בית המשפט המחוזי:
עיקרון מנחה: ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות בעניין סעדים זמניים אלא במקרים חריגים. כאשר מדובר בנכס מקרקעין למגורים, תגבר הנטייה למתן סעד זמני.
השיקולים הרלוונטיים: השיקולים זהים לאלה בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין:
- סיכויי התביעה
- מאזן הנוחות
בחינת סיכויי התביעה: בית המשפט קבע שסיכויי התביעה אינם גבוהים, מאחר שהטענה בדבר חוסר סמכות הרב אריאל כבר נדונה ונדחתה בערעור הקודם (עמ"ש 949-03-23).
בחינת מאזן הנוחות: למרות שמדובר בפינוי מדירת מגורים, בית המשפט מצא שמאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת:
נימוקים נגד המבקשת:
- גם אם תצליח התביעה, המבקשת תקבל לכל היותר מחצית הזכויות בדירה
- המשיב מנוע מזכויותיו (מחציתן או מלואן) תקופה ארוכה ביותר
- לא משולמים דמי שכירות ראויים
- קיים פסק דין חלוט לטובת המשיב
הסרת החשש לנזק בלתי הפיך: בית המשפט קבע שאין חשש לנזק בלתי הפיך למבקשת, מאחר שהמשיב הסכים למתן צו איסור דיספוזיציה בנכס. צו זה מונע העברת הדירה לצד שלישי ומאפשר החזרת המצב לקדמותו אם תתקבל התביעה.
ההכרעה הסופית: דחיית בקשת רשות הערעור עם הוראה למתן צו איסור דיספוזיציה
ההוראות שניתנו:
- רישום הערה על הנכס בדבר איסור דיספוזיציה עד למתן פסק דין
- ביצוע פסק הדין החלוט לפינוי המבקשת
- חיוב המבקשת בהוצאות בסך 3,000 ש"ח
משמעות פסק הדין: קביעת איזון בין הגנה על זכויות דיור למול כיבוד פסקי דין חלוטים. בית המשפט הכיר בחשיבות הגנה על דירת מגורים, אך קבע שבנסיבות המיוחדות – קיום פסק דין חלוט, תקופה ארוכה של מניעת זכויות מהמשיב, והסכמה לאיסור דיספוזיציה – אין מקום לעיכוב ביצוע הפסק הדין.
