בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניני משפחה בחיפה שדחתה בקשה לפסול חוות דעת מומחה כלכלי וחשבונאי ולמנות מומחה חלופי.
רקע עובדתי: הצדדים נישאו ב-2002 ונפרדו ב-2010. חתמו על הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין. המשיבה הגישה תביעה לאיזון זכויות בחברה הרשומה על שם המבקש, בטענה שהוסכם כי לה מחצית מהזכויות בחברה. בית המשפט מינה מומחה כלכלי וחשבונאי לצורך הערכת שווי החברה ונקבע שמועד הקרע הוא 1.8.2010 והערכת השווי תיעשה לפי מועד זה.
המחלוקת המתודולוגית: התגלעה מחלוקת בין הצדדים לגבי השיטה המתודית להערכת שווי החברה:
- עמדת המבקש: המומחה צריך להתעלם מנתוני האמת שאירעו לאחר מועד הקרע ולהסתמך על תחזיות עתידיות
- עמדת המשיבה: המומחה צריך להתייחס לנתוני האמת של החברה במהלך התקופה שחלפה ממועד הקרע ועד מועד חוות הדעת
בהחלטת המינוי הורה בית המשפט כי המומחה יפעל בהתאם לשיקול דעתו המקצועי תוך יישום ההלכות הנוהגות בסוגיות שבמחלוקת.
טענות המבקש בבקשה לפסילה: המומחה אימץ את עמדת המשיבה בניגוד להחלטת המינוי וההלכות הנוהגות שצידדו בהתייחסות לנתוני האמת. המומחה הודיע בישיבה כי הוא "חוזר אחורה בזמן" ומתעלם ממה שאירע לאחר מועד הקרע. חוות הדעת מתבססת על שיטה שונה מזו שהתווה בית המשפט, מה שמהווה חריגה מסמכות ועיוות דין חמור. המומחה פעל במשוא פנים ועל דעת עצמו כערכאת ערעור על החלטות בית המשפט.
עמדת המשיבה: בית המשפט לא הורה למומחה כיצד לבחור את שיטת החישוב ואין פסול בשיטה שנקט המומחה. המבקש לא הגיש בקשה להעברת שאלות הבהרה למומחה והמועד לכך חלף.
החלטת בית המשפט קמא: בית המשפט דחה את הבקשה לפסילה מהנימוקים הבאים:
- לא נפלו פגמים בחוות הדעת המצדיקים פסילתה
- המומחה לא חרג מסמכותו
- היה מקום למצות את אפשרויות המבקש להשיג על חוות הדעת באמצעות שאלות הבהרה וחקירת המומחה
- הליך זה הוא "דרך המלך" בהתאם לתקנות
טענות המבקש בבקשת רשות הערעור: השאלה היא בעלת השפעה מכרעת על המשך הדיון. המומחה חרג מסמכותו באופן ברור והתעלם מהוראות בית המשפט. שגה בית המשפט בקביעתו שאין מדובר בחריגה מסמכות. לא ניתן לרפא חריגה מסמכות באמצעות שאלות הבהרה וחקירה. שאלות ההבהרה נועדו להבהיר סוגיות מקצועיות ולא לטפל בחריגה מסמכות. חוות הדעת קבעה לחברה שווי של 1.9 מיליון ₪ הרחוק מהשווי האמיתי שכן החברה נכנסה להפסדים לאחר הסכם הגירושין.
קביעות השופט בדחיית בקשת רשות הערעור: ההחלטה לא לפסול חוות דעת מומחה היא החלטה דיונית מובהקת המצויה בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, בה לא תתערב ערכאת הערעור אלא במקרים חריגים בלבד. ההחלטה קמא אינה נופלת לגדר מקרים חריגים.
בצדק קבעה השופטת קמא כי דרך המלך להשיג על חוות דעת המומחה היא באמצעות שאלות הבהרה וחקירת המומחה. הנקודות הדרושות הבהרה מצויות בלב חוות הדעת (שיטת החישוב, יתרונותיה וחסרונותיה). טרם חלף המועד למשלוח שאלות הבהרה.
השופט קבע כי ככל שלאחר שאלות ההבהרה וחקירת המומחה יסתבר שהיה על המומחה להתייחס לנתונים נוספים או לנקוט בשיטה אחרת, יורה בית המשפט קמא על השלמת חוות הדעת. ככל שנותרו טענות לאחר מכן, רשאי המבקש לעתור בשנית בבקשות בתיק קמא.
תוצאה: בקשת רשות הערעור נדחתה ללא תשובה. אין צו הוצאות. העירבון יושב למבקש.
משמעות: הפסיקה מחזקת את העמדה שהחלטות בדבר פסילת מומחה הן בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית. יש למצות תחילה את הכלים הקבועים בתקנות (שאלות הבהרה וחקירת מומחה) לפני פנייה לפסילת חוות דעת. החלטת המומחה בשיטת הערכת השווי אינה בהכרח מהווה חריגה מסמכות כל עוד היא נעשית במסגרת שיקול דעתו המקצועי.
