בקשת רשות ערעור על מינוי כונס נכסים בהליכי הוצאה לפועל – סוגיית איזון זכויות נושים ושותפים במקרקעין בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניני משפחה שדחה ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל שהורתה על מינוי ב"כ המשיבה לכונס נכסים למכירת דירה.
רקע עובדתי: המבקשים (אחים) בעלי זכויות בחלקים שווים עם המשיב (אחיהם) בדירה שירשו מהוריהם בבת ים. המשיבה היא גרושתו של המשיב ויש לה חוב מזונות כנגדו בסך מעל 883,000 ₪. תיק הוצאה לפועל נפתח עוד בשנת 2004.
ביולי 2022 הגישו המבקשים תביעה לפירוק השיתוף בדירה כנגד המשיב שלא הגיש כתב הגנה ולא התייצב. ביוני 2023 ניתן פסק דין שהורה על פירוק השיתוף ומכירת הדירה בשוק החופשי למרבה במחיר במסגרת ההוצאה לפועל.
בינואר 2024 חתמו המבקשים על הסכם למכירת הדירה לחברה (המבקשת 1) בסך 1.4 מיליון ₪. ההסכם הותנה במינוי עו"ד דגני לכונס נכסים על חלקו של המשיב ואישור השלמת המכירה.
ההחלטה השנויה במחלוקת: רשמת ההוצאה לפועל דחתה את עמדת המבקשים וקיבלה את עמדת המשיבה למנות את ב"כ המשיבה לכונס נכסים. ההחלטה התבססה על כך שתיק ההוצאה לפועל של המשיבה נפתח קודם לתיק המבקשים והמשיבה זוכה לדין קדימה. נקבע שהליך מכירת הדירה יהיה בפיקוח רשמת ההוצאה לפועל ויתר בעלי הזכויות יוכלו לטעון טענותיהם במסגרת ההליך.
טענות המבקשים בבקשת רשות הערעור: שגה בית המשפט קמא בקביעה שלחברה אין מעמד בהליך – חוק ההוצאה לפועל אינו מגביל את זהות הצדדים הזכאים לערער. לחברה נרשמה הערת אזהרה ולא ניתנה לה זכות טיעון.
היה על הרשמת לנקוט בצעד חמור פחות ממינוי כונס נכסים שפוגע פחות בקניין המבקשים ואינו כרוך בתשלום עשרות אלפי ₪ לכונס. הזכויות הרשומות בהערת האזהרה משפיעות על הצורך והתועלת במינוי כונס נכסים, שכן אישור עסקת המכר במחיר שוק עדיף על פני מינוי כונס נכסים.
לא היה מקום למנות כונס נכסים שימכור גם את חלקי המבקשים וניתן היה להסתפק באישור ההסכם או למנות כונס רק על חלקו של המשיב. מינוי כונס על כל השותפים יגרום נזקים מיותרים.
בהתאם לסעיפים 8(ב) ו-53 לחוק ההוצאה לפועל, יש לבחון את הצורך והתועלת במינוי כונס נכסים. במקרה זה קיימת עסקה במחיר שוק והתמורה לא תפחת מזו שתתקבל במינוי כונס לכלל השותפים.
קביעות השופט בדחיית בקשת רשות הערעור: מדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" והמבחן הוא האם קיימת סוגיה עם היבטים כלליים או עיוות דין חמור. המקרה אינו עונה על תנאים אלה מהנימוקים הבאים:
איחור בהגשת הערעור: המבקשים הגישו את הערעור לבית המשפט קמא באיחור בטענה שלא קיבלו במועד את פרוטוקול הדיון. בית המשפט קמא קבע שהיה עליהם לפנות ללשכת ההוצאה לפועל במועד ולבקש את הפרוטוקול, אך לא עשו כן ואף לא הגישו בקשה להארכת מועד בזמן. המבקשים לא תוקפים נימוק זה ולכן ניתן היה לדחות את הערעור רק בשל האיחור.
הגנה על זכויות החברה: עו"ד דגני שמייצג את המבקשים התייצב לדיון בלשכת ההוצאה לפועל וטען את כל הטענות לרבות להגנה על זכויות החברה. למבקשים והחברה אותו אינטרס – אישור ההסכם ומינוי עו"ד דגני לכונס נכסים.
הצדקת מינוי כונס נכסים לכלל הדירה: בפסק הדין לפירוק השיתוף נקבע שהנכס יימכר למרבה במחיר והליך הפירוק יבוצע בלשכת ההוצאה לפועל. אינטרס המבקשים היה למקסם את תמורת המכר, וכך גם למשיבה שהיא נושה חוב גדול.
זכותה של המשיבה לעמוד על מימוש הדירה בשוק החופשי למרבה במחיר ולא להסתפק במכירה לחברה בסך 1.4 מיליון ₪, כשייתכן שניתן להשיג תשואה גבוהה יותר. העובדה שהמבקשים צירפו שמאות התואמת למחיר השוק לא מלמדת שלא ניתן להשיג תשואה גבוהה יותר במכירה בשוק החופשי.
חוסר אפשרות למכירת חלק בלבד: לא ניתן לקבל את עמדת המבקשים שהיה צריך למנות כונס רק על חלקו של המשיב. אם יעמוד למכירה רק שליש מהדירה, התמורה תהיה נמוכה באופן משמעותי – מי יסכים לקנות שליש דירה ולהישאר שותף עם המבקשים? הדרך היחידה למקסם את התמורה היא מכירת הדירה בשלמותה.
תנאי ההסכם עם החברה: בהסכם עם החברה נקבע תנאי שהוא מותנה במינוי עו"ד דגני לכונס נכסים. מאחר שעו"ד דגני לא מונה ומי שמונה הוא ב"כ המשיבה, ההסכם בטל כפי שנקבע בפסק הדין.
זכויות המבקשים והחברה בהליך הכינוס: כל המבקשים יוכלו להגיש הסתייגויותיהם להליכי המימוש ודלת לשכת ההוצאה לפועל תהיה פתוחה בפניהם. בנוסף, שמורה האפשרות למבקשים ולחברה להשתתף בהליך הכינוס ולהגיש הצעות לכונס הנכסים.
הטענה שהמשיב כתושב חוץ יחויב במס שבח גבוה ולכן המשיבה לא תקבל יותר כסף בהליך הכינוס לעומת ההסכם – לא הוכחה ונטענה בעלמא.
תוצאה: בקשת רשות הערעור נדחתה ללא תשובה. אין צו הוצאות. הערובה תושב למבקשים.
משמעות משפטית: הפסיקה מחזקת את העמדה שבהליכי הוצאה לפועל יש לתת עדיפות לנושה עם דין קדימה. כאשר נדרש מינוי כונס נכסים למקרקעין בבעלות משותפת, העיקרון המנחה הוא מקסום התמורה, דבר המצריך מכירת הנכס בשלמותו ולא חלקים ממנו. זכויות השותפים מוגנות באמצעות אפשרות ההשתתפות בהליך הכינוס והגשת הסתייגויות.
