בקצרה: פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) הן פגישות ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי, שאליהן מוזמנים בני הזוג אחרי שאחד מהם הגיש בקשה ליישוב סכסוך. החוק קובע עד ארבע פגישות, בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה. בתקופה הזו, ככלל, אי אפשר להגיש תביעות, למעט בקשות לסעד דחוף או זמני.
מי שקיבל הזמנה לפגישת מהו"ת שואל בדרך כלל שלוש שאלות: האם חייבים להגיע, מה קורה שם, והאם מה שייאמר ישמש נגדו בהמשך. המאמר עונה עליהן לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014, והתקנות שהותקנו מכוחו.
מהן פגישות מהו"ת ומתי מוזמנים אליהן?
לפי סעיף 3(א) לחוק, מי שמבקש להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי מגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך. הבקשה אינה כוללת טענות או עובדות בקשר לסכסוך. לפי תקנה 2 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ו-2016, הבקשה מוגשת למזכירות הערכאה השיפוטית על גבי טופס 1 שבתוספת לתקנות.
אחרי הגשת הבקשה מוזמנים הצדדים ליחידת הסיוע לארבע פגישות מהו"ת. יחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות, לפי שיקול דעתה המקצועי (סעיף 3(ב)(1) לחוק). על הגשת הבקשה עצמה אפשר לקרוא במאמר איך להגיש בקשה ליישוב סכסוך.
האם חייבים להתייצב לפגישה?
כן. החוק קובע שדינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט, ושהצדדים מתייצבים לפגישות בעצמם. יחידת הסיוע רשאית להיפגש עם כל אחד מהצדדים בנפרד (סעיף 3(ב)(2) לחוק).
לפי תקנה 4 לתקנות, כאשר צד אינו מתייצב, יחידת הסיוע מדווחת על כך לערכאה השיפוטית. הערכאה רשאית להטיל הוצאות על הצד שלא התייצב, להאריך את תקופת עיכוב ההליכים, ואף למחוק בקשה או תובענה שהגיש אותו צד.
מה קורה בפגישות עצמן?
סעיף 3(ג) לחוק מפרט מה כוללות הפגישות:
- מידע על ההליכים המשפטיים ועל ההשלכות של גירושין ושל הסכסוך על הצדדים ועל ילדיהם – משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות.
- מידע על דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה: ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, טיפול משפחתי או זוגי, ועל השירותים הניתנים ביחידת הסיוע, בקהילה ובמגזר הפרטי.
- היכרות עם הצדדים, כדי להעריך יחד איתם את צורכיהם ורצונותיהם, ובעניין הילדים – את טובתם, רצונותיהם וזכויותיהם.
- קביעת הסדרים בהסכמה בין ההורים, לרבות בעניין מזונות, החזקת ילדים וחלוקת זמני שהות, או המלצה לקבוע הסדרים כאלה בהמשך ההליך.
לפי סעיף 3(ב)(4) לחוק, עורך דין של יחידת הסיוע, בעל ניסיון בדיני משפחה וביישוב סכסוכים בהסכמה, משתתף בפגישות, כולן או חלקן, לפי שיקול דעתה של היחידה. בתום הפגישה האחרונה ממליצה יחידת הסיוע לצדדים על הליך מתאים ליישוב הסכסוך בהסכמה, וכל צד מודיע ליחידה אם הוא מעוניין להמשיך בהליך כזה (סעיף 3(ד) לחוק).
האם מה שנאמר בפגישות חסוי?
תקנה 6 לתקנות מחילה על פגישות המהו"ת את ההוראות בדבר איסור פרסום, חיסיון ואי-קבילות של מידע שנמסר ליחידת הסיוע. עם זאת, יחידת הסיוע מדווחת לערכאה השיפוטית על התייצבות הצדדים לפגישות או על אי-התייצבותם.
לוח הזמנים ועיכוב ההליכים
| עניין | מה קובע החוק | מקור |
|---|---|---|
| מספר הפגישות | ארבע, ויחידת הסיוע רשאית לקיים פחות | סעיף 3(ב)(1) לחוק |
| תקופת הפגישות | בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה | סעיף 3(ב)(3) לחוק |
| הארכה | פעם אחת, ב-15 ימים, בהודעת יחידת הסיוע | סעיף 3(ב)(3) לחוק |
| הגשת תובענה אחרי התקופה | למגיש הבקשה ליישוב סכסוך זכות ראשונים למשך 15 ימים | סעיף 4 לחוק |
בתקופת עיכוב ההליכים, ובימים הנוספים שקובע סעיף 3(ה) לחוק לאחריה, הצדדים אינם יכולים להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, והערכאה השיפוטית אינה דנה בתובענה כזו. אם לא הושג הסדר מוסכם, רשאי תחילה הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך להגיש תובענה, בתוך 15 ימים. לא הגיש – רשאי הצד השני להגיש (סעיף 4 לחוק).
מה עושים כשיש עניין דחוף?
עיכוב ההליכים אינו חוסם סעדים דחופים. לפי סעיף 3(ז) לחוק, צד רשאי להגיש בכל עת בקשה לסעד דחוף או זמני בעניינים שנקבעו בתקנות, בקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים או בקשה לעיכוב יציאה מן הארץ. הבקשה נערכת בקצרה וכוללת רק את עיקרי העובדות הדרושות לדיון בה.
תקנה 12 לתקנות מונה עניינים שבהם אפשר לבקש סעד דחוף, ובהם: אישור פעולה רפואית דחופה בקטין כשאין הסכמה בין ההורים, הנפקת דרכון ואישור יציאה של קטין לחוץ לארץ בנסיבות שנקבעו, ורישום ילד למוסד לימודים בסמוך לתחילת הלימודים. תקנה 16 מאפשרת לערכאה השיפוטית לקצר את תקופת עיכוב ההליכים בנסיבות שנקבעו בה, למשל כשהוגש נגד הצד השני כתב אישום בעבירות אלימות או מין כלפי בן הזוג או הילדים, או כשהמתנה לתום התקופה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.
על אילו הליכים החוק אינו חל?
לפי סעיף 4א לחוק, הוראותיו אינן חלות על הליך שמקום מושבו של אחד הצדדים אינו בישראל, על הליך שהמדינה צד לו (בכפוף לחריג שנקבע בסעיף), על הליך לפי החוק למניעת אלימות במשפחה ועל הליך לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת. מי שזקוק לצו הגנה אינו נדרש אפוא להמתין לפגישות מהו"ת. הרחבה במאמר איך מגישים בקשה לצו הרחקה.
דוגמה להמחשה
דנה ויואב (שמות בדויים) נפרדו, ודנה הגישה בקשה ליישוב סכסוך. שניהם הוזמנו ליחידת הסיוע. בפגישה הראשונה קיבלו מידע על ההליך, ובפגישה השנייה סיכמו הסדר זמני לזמני השהות של הילדים עד להמשך. בתום הפגישות החליטו לפנות לגישור. אילו לא היו מגיעים להסכמה, לדנה, כמי שהגישה את הבקשה, הייתה נתונה תחילה הזכות להגיש תובענה.
מה עושים עכשיו?
- בודקים את מועד הפגישה שבהזמנה ומתייצבים אישית.
- מכינים מראש את הנושאים שחשוב להסדיר מיד: זמני שהות, מזונות, מגורים.
- אם יש עניין שאינו סובל דיחוי – בודקים אם הוא נכנס לגדר הסעדים הדחופים או הזמניים.
- שוקלים מראש איזה הליך מוסכם מתאים לכם. על האפשרויות אפשר לקרוא במאמרים גישור גירושין ושלבי הליך הגירושין בישראל.
שאלות נפוצות
כמה פגישות מהו"ת יש?
החוק קובע ארבע פגישות, אך יחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר לפי שיקול דעתה המקצועי.
מה קורה אם לא מגיעים לפגישת מהו"ת?
יחידת הסיוע מדווחת על כך לערכאה השיפוטית, והיא רשאית להטיל הוצאות, להאריך את תקופת עיכוב ההליכים ואף למחוק בקשה או תובענה של הצד שלא התייצב.
האם אפשר להגיש תביעה לפני פגישות מהו"ת?
ככלל לא. קודם מגישים בקשה ליישוב סכסוך, ובתקופת עיכוב ההליכים אי אפשר להגיש תובענה. החריג הוא בקשות לסעד דחוף או זמני, לשמירת המצב הקיים ולעיכוב יציאה מן הארץ.
האם דברים שנאמרו בפגישה ישמשו נגדי בבית המשפט?
התקנות מחילות על הפגישות חיסיון ואי-קבילות של מידע שנמסר ליחידת הסיוע. יחידת הסיוע מדווחת לערכאה רק אם הצדדים התייצבו.
האם צריך פגישות מהו"ת כדי לבקש צו הגנה?
לא. החוק אינו חל על הליכים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת.
לשיחה עם המשרד
לבחינת המצב שלכם אפשר להתקשר: 050-5076507, או למלא שאלון קצר ונחזור אליכם.
מידע כללי בלבד, אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.