בקצרה: פתיחת תיק בענייני משפחה מתחילה בבירור הנושאים ובבחירת הערכאה: הגט עצמו נדון רק בבית הדין הרבני, ובנושאים הנלווים יש חשיבות לשאלה היכן נפתח ההליך. ברוב המקרים מגישים קודם בקשה ליישוב סכסוך, משתתפים בפגישות מהו"ת, ורק אם לא הושגה הסכמה – מגישים תביעה בתוך 15 ימים.
שלב א: מבררים את הנושאים ואת הערכאה
- רשמו את כל הנושאים הפתוחים. גט, מזונות, זמני שהות ואחריות הורית, רכוש, דירת המגורים.
- מה שייך רק לבית הדין הרבני. ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה, נתונים לשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים (סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953).
- מה נגרר לתביעת הגירושין. כשהוגשה לבית הדין הרבני תביעת גירושין, יש לו שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בה, לרבות מזונות לאישה ולילדי הזוג. מיום 18.11.2025 חל על הסעיף נוסח של הוראת שעה לשנתיים (סעיף 3 לאותו חוק).
- סמכות מקבילה. בעניין הנתון לסמכות מקבילה של בית דין דתי, בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון כל עוד בית הדין הדתי אינו דן בו (סעיף 25(ב) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995). לכן הבחירה היכן לפתוח עשויה להשפיע על המשך הדרך, וכדאי לקבל אותה לפני כל הגשה.
- שיפוט בהסכמה. בענייני מעמד אישי אחרים, שבהם אין לבית הדין הרבני שיפוט ייחודי, הוא מוסמך לדון אם כל הצדדים הסכימו לכך (סעיף 9).
להרחבה: בית הדין הרבני – סמכויות ומתי פונים.
שלב ב: בודקים לאיזה בית משפט או בית דין מגישים
- בית המשפט לענייני משפחה. תובענה ראשונה בין בני זוג מוגשת לבית המשפט שבתחום שיפוטו מקום המגורים המשותף, ואם אין כזה – מקום המגורים המשותף האחרון בישראל, כל עוד אחד הצדדים עדיין גר בו (תקנה 6(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020).
- בית הדין הרבני. תביעה בין בני זוג בענייני אישות מוגשת לבית הדין הרבני של מקום המגורים האחרון של בני הזוג (תקנה י(1) לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג).
לתושבי רחובות והסביבה: לאיזה בית משפט ובית דין פונים בשפלה.
שלב ג: בקשה ליישוב סכסוך
- מתי היא חובה. מי שמבקש להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי מגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך (סעיף 3(א) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014).
- מתי לא. לפי ההגדרה שבסעיף 2 לחוק, תובענה לגירושין שהוגשה בהסכמת הצדדים אינה "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי", ובקשה לאישור הסכם אינה נחשבת "תובענה". גם הליכים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת אינם כפופים לחוק (סעיף 4א).
- מה כותבים. הבקשה אינה כוללת טענות או עובדות על הסכסוך או על סמכות הערכאה (סעיף 3(א)). היא מוגשת למזכירות הערכאה לפי טופס 1, לפי כללי הסמכות המקומית (תקנה 2 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ו-2016).
- פגישות מהו"ת. עד ארבע פגישות ביחידת הסיוע, בתוך 45 ימים מהגשת הבקשה (סעיף 3(ב)). ראו רשימת הכנה לפגישות מהו"ת.
- סעד דחוף בינתיים. אפשר להגיש בכל עת בקשה לסעד דחוף או זמני, לשמירת המצב הקיים או לעיכוב יציאה מן הארץ (סעיף 3(ז)). התקנות מפרטות סעדים דחופים, למשל פעולה רפואית דחופה בקטין כשההורים אינם מסכימים, או רישום ילד למוסד לימודים סמוך לתחילת הלימודים (תקנה 12(א)).
שלב ד: הגשת התביעה
- המועד. אם לא הושג הסדר, מי שהגיש את הבקשה רשאי להגיש תובענה בתוך 15 ימים מתום התקופות שבחוק; אחרת, הצד האחר רשאי להגיש על הנושאים שנותרו (סעיף 4).
- הודעה נלווית. לתובענה מצרפים הודעה לפי טופס 4, ובה מקום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, מספרה ומועדה (תקנה 9 לתקנות ההסדר).
- בבית המשפט לענייני משפחה. התובענה נפתחת בכתב תביעה, וכל נושא מוגש בתביעה נפרדת (תקנות 11(א) ו-15(א)). ראו כתב תביעה בבית המשפט לענייני משפחה.
- בבית הדין הרבני. תביעה מוגשת במסירת כתב תביעה למזכירות בית הדין. הוא כולל את שם בית הדין, פרטי הצדדים, העובדות שביסוד התביעה ואת העתירה (תקנות כה-כו לתקנות הדיון).
רוצים לקבל את הרשימה ועדכונים לנייד? הירשמו כאן
יש לכם שאלה על אחד הסעיפים ברשימה, או מצב שלא מופיע בה? אפשר להשיב לנו בשאלון הקצר או להתקשר, ונבדוק יחד מה נכון במקרה שלכם.
לשיחה עם המשרד
לבחינת המצב שלכם אפשר להתקשר: 050-5076507, או למלא שאלון קצר ונחזור אליכם.
מידע כללי בלבד, אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.