בקצרה: בני זוג שאינם שייכים לאותה עדה דתית מוכרת, או שאחד מהם אינו משתייך לדת מוכרת, מתגרשים בדרך כלל בבית המשפט לענייני משפחה. כך קובע חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט-1969.
על מי חל החוק?
לפי סעיף 1, ענייני התרת נישואין שאינם בסמכותו הייחודית של בית דין דתי נדונים בבית המשפט לענייני משפחה. החוק אינו חל, ככלל, כששני בני הזוג יהודים, מוסלמים, דרוזים או בני אותה עדה נוצרית שמקיימת בית דין בישראל.
מתי בית המשפט מוסמך?
לפי סעיף 2, צריכה להתקיים זיקה לישראל, למשל:
- מקום מושבו של המשיב בישראל.
- שני בני הזוג אזרחים ישראליים.
- מקום מושבו של המבקש בישראל, והוא התגורר בה שנה לפחות סמוך לבקשה.
החוק מונה זיקות נוספות. "מקום מושב" הוא מרכז החיים או מקום המגורים הרגיל.
כשאחד מבני הזוג בן דת מוכרת
לפי סעיף 3, כשאחד מבני הזוג שייך לדת מוכרת, בית המשפט פונה לראש בית הדין הדתי. זה קובע אם נדרשים גירושין לפי הדין הדתי, ולו מספק, כדי שבן הזוג יוכל להינשא מחדש. הקביעה נמסרת תוך שלושה חודשים, עם אפשרות להארכה אחת של שלושה חודשים.
- נקבע שנדרשים גירושין דתיים: הבקשה עוברת לבית הדין לעניין הגירושין בלבד. העניינים הכרוכים נשארים מחוץ לסמכותו.
- נקבע שלא נדרשים, או שלא נמסרה קביעה בזמן: בית המשפט דן בבקשה.
כל הזיקות לישראל (סעיף 2)
בית המשפט מוסמך כשמתקיימת אחת מאלה:
- מקום מושבו של המשיב בישראל.
- שני בני הזוג אזרחים ישראליים.
- מקום מושבו של המבקש בישראל, והוא התגורר בה שנה לפחות סמוך להגשת הבקשה.
- מקום מושבו של המבקש בישראל, ומקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג היה בישראל.
- המבקש אזרח ישראלי ומקום מושבו בישראל.
- המבקש אזרח ישראלי שהתגורר בה שנה במהלך השנתיים שלפני הגשת הבקשה.
- המבקש אזרח ישראלי שנמצא בישראל במועד הגשת הבקשה, ובמקום מושבם האחרון של בני הזוג אי אפשר להתגרש לפי כל דין.
בני זוג מאותה עדה, כשלבית הדין אין סמכות בין-לאומית
יש מקרים שבהם החוק חל גם על בני זוג מאותה עדה: כששני בני הזוג בני עדה נוצרית אחת, ולבית הדין שלה אין סמכות בין-לאומית להתיר את נישואיהם. וכן כששניהם בני עדה דתית אחת שאינה יהודית, לבית הדין שלה אין סמכות כזו, וראש בית הדין הודיע לנשיא בית המשפט העליון שאינו מתנגד להחלת החוק (סעיף 1(ב)).
פרטים חשובים בהליך הפנייה לבית הדין הדתי
- כשבני הזוג בני דתות מוכרות שונות, הפנייה נשלחת לראש בית הדין של כל אחת מהעדות (סעיף 3(א)(2)).
- בעדה נוצרית, ראש בית הדין קובע גם אם הדין הדתי מאפשר גירושין בנסיבות העניין (סעיף 3(א)(3)).
- הקביעה של ראש בית הדין צריכה להיות מנומקת (סעיף 3(ב)(1)).
- ראש בית דין רשאי להודיע מראש, בהודעה כללית, שבנסיבות מסוימות אין צורך בגירושין דתיים. במקרים כאלה לא נשלחת פנייה (סעיף 3(ו)).
- נשיא בית המשפט העליון רשאי, לבקשת בעל דין או היועץ המשפטי לממשלה, להעביר את הסמכות בבקשה מסוימת לבית המשפט או לבית דין דתי אחר, אם הדבר מוצדק (סעיף 3(ה)).
לפי איזה דין מתירים את הנישואין (סעיף 5)
בית המשפט דן לפי סדר עדיפות: הדין הפנימי של מקום המושב המשותף של בני הזוג; אם אין, של מקום המושב המשותף האחרון; אם אין, של ארץ האזרחות המשותפת; ואם אין, של מקום עריכת הנישואין. דין שחלים לפיו דינים שונים על שני בני הזוג, או שאינו מאפשר גירושין, אינו מוחל. באין דין מתאים, בית המשפט רשאי לדון לפי הדין של מקום מושבו של אחד מבני הזוג, כפי שייראה לו צודק.
מה חשוב לדעת
התהליך מורכב, ותלוי במעמד הדתי הרשום של כל אחד. כדאי לברר את הנתונים מראש, כדי למנוע עיכובים.
קראו עוד: מקום שיפוט ואיחוד תיקים | אישור הסכם בבית המשפט | בקשה ליישוב סכסוך
לקריאה נוספת: עורך דין צוואות | עורך דין סכסוכי ירושה
לשיחה: 050-5076507, או בשאלון קצר.
מידע כללי בלבד, אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
