בקצרה: סעיף 14 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959 קובע שזכות למזונות אינה ניתנת להעברה, לשעבוד, לקיזוז או לעיקול, אלא לזכותו של מי שסיפק לזכאי אמצעי מחיה בצורת שירותים או מצרכים.
מה פירוש הדבר
- העברה: הזכאי אינו יכול להעביר את הזכות למזונות לאדם אחר.
- שעבוד: הזכות אינה יכולה לשמש בטוחה לחוב.
- קיזוז: חוב אחר אינו מקוזז מהמזונות.
- עיקול: נושה של הזכאי אינו יכול לעקל את המזונות.
החריג היחיד שבסעיף: מי שסיפק לזכאי אמצעי מחיה בצורת שירותים או מצרכים.
דוגמה כללית
הורה שחייב במזונות טוען שההורה השני חייב לו כסף מעניין אחר. לפי לשון סעיף 14, הזכות למזונות אינה ניתנת לקיזוז, ולכן חוב כזה אינו מופחת מהמזונות.
ומה לגבי מי ששילם יותר מהמוטל עליו
סעיף 16 לחוק עוסק בזכות חזרה: מי שנתן מזונות מעל למוטל עליו ולא התכוון לתת מתנה, רשאי לדרוש את החזרת היתרה, בתנאים שבסעיף. להרחבה: החזר מזונות ששולמו ביתר.
על מי חל החוק
סעיפים 2(א) ו-3(א) לחוק קובעים שמי שחייב במזונות בן זוגו או ילדיו הקטינים לפי הדין האישי החל עליו, חיובו נקבע לפי אותו דין, והוראות החוק אינן חלות על מזונות אלה. לכן, לפני שנשענים על הסעיף, צריך לבדוק איזה דין חל במקרה שלכם.
שאלות נפוצות על קיזוז ועיקול מזונות
האם אפשר לקזז חוב מתשלום המזונות?
לפי סעיף 14 לחוק, זכות למזונות אינה ניתנת לקיזוז, אלא לזכותו של מי שסיפק לזכאי אמצעי מחיה בצורת שירותים או מצרכים.
האם נושה יכול לעקל מזונות?
לפי סעיף 14 לחוק, זכות למזונות אינה ניתנת לעיקול, בכפוף לאותו חריג.
מי כן רשאי ליהנות מהחריג?
מי שסיפק לזכאי למזונות אמצעי מחיה בצורת שירותים או מצרכים.
לשיחה: 050-5076507, או בשאלון קצר.
מידע כללי בלבד, אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
לקריאה נוספת: עורך דין מזונות | מזונות זמניים | הגדלת מזונות | עורך דין הוצאה לפועל והסדרי חובות | מדריכי דיני משפחה לפי נושא
