בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד היא הליך משפטי המאפשר לאדם שסובל מהטרדה מאיימת לבקש מבית המשפט הגנה מיידית מפני המטריד, ללא צורך בנוכחות המטריד בדיון הראשוני. הליך זה מעוגן בחוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, ובתקנות למניעת הטרדה מאיימת (סדרי דין), התשס"ב-2002.
"הטרדה מאיימת" מוגדרת בחוק כהטרדה של אדם על ידי אדם אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח שהמטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם, או שהוא עלול לפגוע בגופו. החוק מתייחס גם לפרסום תכנים פוגעניים ברשת האינטרנט כהטרדה מאיימת.
בשונה מצו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, צו מניעת הטרדה מאיימת מיועד למקרים שבהם אין קשר משפחתי בין הצדדים. הוא נועד להגן על אנשים מפני הטרדות מצד זרים, שכנים, עמיתים לעבודה, מכרים, או כל אדם אחר שאינו בן משפחה.
בצו למניעת הטרדה מאיימת, בית המשפט רשאי להורות על איסורים שונים, כגון:
- איסור על הנתבע להטריד את המבקש בכל דרך ובכל מקום.
- איסור על הנתבע להתקרב למבקש או לכל מקום שבו המבקש נמצא (מקום מגורים, מקום עבודה, מוסד לימודים, וכדומה).
- איסור על הנתבע ליצור קשר עם המבקש, בכתב, בטלפון, או בכל אמצעי אחר.
- איסור על הנתבע להחזיק או לשאת נשק, אם יש לו נשק.
- כל הוראה אחרת הדרושה להגנה על המבקש.
הבקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד מוגשת לבית משפט השלום, באמצעות טופס בקשה רשמי. "במעמד צד אחד" משמעו שהדיון הראשוני בבקשה מתקיים בנוכחות המבקש בלבד, ללא הזמנת הנתבע. הסיבה לכך היא הצורך במתן הגנה מיידית למבקש, כאשר קיים חשש שהמתנה לדיון במעמד שני הצדדים עלולה לסכן את המבקש.
תוכן הבקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד כולל:
- פרטים אישיים של המבקש ושל הנתבע (המטריד).
- תיאור מפורט של ההטרדות, כולל תאריכים, מקומות, ופרטים רלוונטיים אחרים.
- פירוט תלונות שהוגשו למשטרה, אם הוגשו.
- פירוט הליכים משפטיים קודמים בין הצדדים, אם היו.
- הנימוקים לבקשה לדיון במעמד צד אחד.
- פירוט הסעדים המבוקשים במסגרת הצו.
יש לצרף לבקשה מסמכים תומכים, כגון:
- תצהיר של המבקש המאמת את העובדות שבבקשה.
- העתקי תלונות שהוגשו למשטרה, אם הוגשו.
- תכתובות, הודעות, או תיעוד אחר של ההטרדות.
- צילומי מסך של פרסומים פוגעניים ברשת, אם רלוונטי.
- עדויות של עדים להטרדות, אם ישנן.
- תשלום אגרה.
בעת הדיון במעמד צד אחד, בית המשפט שומע את טענות המבקש ובוחן את הראיות שהוגשו. אם בית המשפט משתכנע שיש בסיס לחשש מיידי להטרדה מאיימת, הוא רשאי לתת צו זמני למניעת הטרדה מאיימת, שתוקפו עד למועד הדיון במעמד שני הצדדים.
לאחר מתן הצו הזמני, בית המשפט קובע דיון במעמד שני הצדדים, שיתקיים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו. בדיון זה, שומע בית המשפט את טענות שני הצדדים ומחליט האם להאריך את תוקף הצו, לשנות את תנאיו, או לבטלו.
אם בית המשפט מחליט להאריך את תוקף הצו, הוא קובע את משך תוקפו, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים. בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו של הצו מעת לעת, לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת, אם הוא משתכנע שהדבר נדרש לשם הגנה על המבקש.
הפרת צו למניעת הטרדה מאיימת היא עבירה פלילית, שהעונש עליה הוא מאסר עד שנתיים. הצו נשלח למשטרת ישראל, והמשטרה אחראית לאכיפתו. אם המטריד מפר את הצו, המבקש יכול להתלונן במשטרה, והמטריד עלול להיעצר ולעמוד לדין פלילי.
