בקשה למינוי אפוטרופוס גוף או רכוש היא הליך משפטי המאפשר לבית המשפט למנות אדם או גוף שיהיה אחראי על שמירת ענייניו האישיים ו/או הרכושיים של אדם שאינו מסוגל לדאוג לעצמו. הליך זה מעוגן בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובתקנות שהותקנו מכוחו.
אפוטרופוס גוף אחראי על ענייני הגוף של החסוי (האדם שעבורו מתמנה האפוטרופוס), כלומר על בריאותו, רווחתו, ותנאי מחייתו. אפוטרופוס רכוש אחראי על ענייני הרכוש של החסוי, כלומר על ניהול נכסיו, כספיו, זכויותיו וחובותיו הכספיים. ניתן למנות אפוטרופוס אחד לענייני גוף ורכוש יחד, או אפוטרופוסים נפרדים לאפוטרופוס גוף אחראי על ענייני הגוף של החסוי (האדם שעבורו מתמנה האפוטרופוס), כלומר על בריאותו, רווחתו, ותנאי מחייתו. אפוטרופוס רכוש אחראי על ענייני הרכוש של החסוי, כלומר על ניהול נכסיו, כספיו, זכויותיו וחובותיו הכספיים. ניתן למנות אפוטרופוס אחד לענייני גוף ורכוש יחד, או אפוטרופוסים נפרדים לענייני גוף ולענייני רכוש.
הבקשה למינוי אפוטרופוס מוגשת בדרך כלל במקרים הבאים:
- עבור קטינים שאין להם הורים או שהוריהם אינם מסוגלים לדאוג להם.
- עבור בגירים שאינם מסוגלים לדאוג לענייניהם עקב מוגבלות שכלית, נפשית או פיזית.
- עבור קשישים שאיבדו את יכולתם לדאוג לענייניהם, למשל עקב דמנציה או מחלת אלצהיימר.
- עבור אנשים הסובלים ממחלות קשות או ממצבים רפואיים מורכבים.
- עבור אנשים שנמצאים במצב של חוסר הכרה או תרדמת.
הבקשה יכולה להיות מוגשת על ידי בן משפחה של האדם שעבורו מבוקש מינוי האפוטרופוס, על ידי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, על ידי האפוטרופוס הכללי, או על ידי עובד סוציאלי לפי חוק. במקרים מסוימים, האדם עצמו רשאי לבקש מינוי אפוטרופוס לעצמו.
תהליך הגשת הבקשה כולל מילוי טופס בקשה רשמי והגשתו לבית המשפט לענייני משפחה, יחד עם מסמכים תומכים. המסמכים הנדרשים כוללים:
- תצהיר המפרט את הנסיבות המצדיקות את מינוי האפוטרופוס.
- חוות דעת רפואית המתארת את מצבו של האדם ואת יכולתו לדאוג לענייניו.
- פרטה של נכסי האדם (במקרה של בקשה למינוי אפוטרופוס לרכוש).
- הסכמת המועמד לשמש כאפוטרופוס.
- תשלום אגרת בית משפט.
לאחר הגשת הבקשה, בית המשפט מעביר העתק ממנה לאפוטרופוס הכללי, שמגיש חוות דעת בעניין. בנוסף, בית המשפט עשוי למנות אפוטרופוס לדין, שתפקידו לייצג את האינטרסים של האדם בהליך המשפטי.
בית המשפט מקיים דיון בבקשה, שבו שומע את המבקש, את המועמד לאפוטרופסות, את האדם עצמו (אם מצבו מאפשר זאת), ואת האפוטרופוס לדין. בית המשפט בוחן האם מתקיימות הנסיבות המצדיקות מינוי אפוטרופוס, והאם המועמד מתאים לתפקיד.
אם בית המשפט משתכנע כי יש צורך במינוי אפוטרופוס וכי המועמד מתאים, הוא מוציא צו מינוי אפוטרופוס. הצו מפרט את סמכויותיו של האפוטרופוס ואת חובותיו, את משך תקופת המינוי (שיכולה להיות קצובה או בלתי מוגבלת בזמן), ואת התנאים שבהם על האפוטרופוס לפעול.
לאחר המינוי, האפוטרופוס חייב להגיש דוחות תקופתיים לאפוטרופוס הכללי על פעולותיו ועל מצבו של החסוי. הוא גם חייב לקבל אישור של בית המשפט לפעולות מסוימות, כגון מכירת נכסים של החסוי, לקיחת הלוואות, או תרומות בסכומים גבוהים.
חשוב לציין כי ב-2016 תוקן חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, והוספו לו מנגנונים חדשים שנועדו לאפשר לאנשים לקבוע מראש מי יטפל בענייניהם אם לא יוכלו לעשות זאת בעצמם. מנגנונים אלו כוללים ייפוי כוח מתמשך והנחיות מקדימות, והם מהווים חלופה למינוי אפוטרופוס.
