פרטים לתסקיר בבקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ טופס 10 (תקנה 66(ג)) הוא מסמך רשמי המשמש עובדים סוציאליים לחוק אימוץ ילדים להכנת תסקיר לבית המשפט במסגרת בקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ. הליך זה מעוגן בחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981, ובתקנות אימוץ ילדים, התשמ"ד-1984, בתקנה 66(ג).
הכרזת ילד כבר-אימוץ היא החלטה של בית המשפט, הקובעת כי ילד מסוים ניתן לאימוץ, גם ללא הסכמת הוריו הביולוגיים, בשל נסיבות מיוחדות המפורטות בחוק. החלטה זו היא צעד משמעותי ביותר, שכן היא עשויה להביא לניתוק הקשר המשפטי בין הילד לבין הוריו הביולוגיים, ולכן היא מתקבלת רק במקרים חריגים, כאשר טובת הילד מחייבת זאת.
תסקיר של עובד סוציאלי הוא כלי מרכזי המשמש את בית המשפט בהחלטה אם להכריז על ילד כבר-אימוץ. התסקיר מספק לבית המשפט תמונה מקיפה של מצב הילד, של מצב הוריו הביולוגיים, ושל השיקולים לטובת הילד.
טופס 10 מפרט את הפרטים שצריכים להיכלל בתסקיר לבית המשפט, ומבטיח שהתסקיר יכלול את כל המידע הדרוש לבית המשפט לקבלת החלטה מושכלת.
תוכן טופס 10 – פרטים לתסקיר בבקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ כולל:
- פרטי הילד: א. שם מלא, תאריך לידה, ומקום לידה. ב. מספר זהות, אם יש. ג. מקום המצאו הנוכחי של הילד. ד. משך הזמן שהילד נמצא במקומו הנוכחי. ה. היסטוריה של מקומות מגורים קודמים.
- פרטי הורי הילד: א. שמות מלאים, תאריכי לידה, ומספרי זהות. ב. כתובות ומקומות מגורים. ג. עיסוקים ומקורות הכנסה. ד. מצב משפחתי. ה. מספר ילדים אחרים, ומקום הימצאם.
- רקע משפחתי: א. תיאור המשפחה המורחבת של הילד. ב. יחסים בין ההורים, אם רלוונטי. ג. יחסים בין ההורים לילד. ד. יחסים בין הילד לאחיו, אם יש. ה. יחסים בין הילד לבני משפחה אחרים.
- מצב הילד: א. מצב בריאותי – פיזי, נפשי, והתפתחותי. ב. מצב חינוכי – מסגרת חינוכית, הישגים, התנהגות. ג. מצב רגשי – אינטראקציות, התקשרויות, חרדות. ד. צרכים מיוחדים, אם ישנם. ה. טיפולים שהילד מקבל או קיבל.
- מצב ההורים: א. מצב בריאותי – פיזי ונפשי. ב. מצב סוציו-אקונומי. ג. התמכרויות, אם ישנן. ד. עבר פלילי, אם יש. ה. תפקוד הורי – יכולת לספק את צרכי הילד, יציבות, מסוגלות.
- היסטוריה של הקשר בין ההורים לילד: א. תדירות הקשר ואיכותו. ב. שינויים בקשר לאורך זמן. ג. ניסיונות לשיקום הקשר, אם היו. ד. תגובת הילד למפגשים עם ההורים. ה. עמדת ההורים לגבי הקשר עם הילד.
- התערבויות טיפוליות: א. שירותים ותמיכות שהוצעו למשפחה. ב. תגובת המשפחה לשירותים ולתמיכות. ג. תוצאות ההתערבויות. ד. שירותים ותמיכות נוספים שנשקלו. ה. הערכת הפוטנציאל לשינוי בתפקוד ההורי.
- העילה להכרזה כבר-אימוץ: א. פירוט העילה לפי סעיף 13 לחוק אימוץ ילדים. ב. נימוקים לקיום העילה במקרה הספציפי. ג. נסיבות מיוחדות, אם ישנן. ד. עמדת ההורים לגבי האימוץ. ה. עמדת הילד לגבי האימוץ, אם גילו ומצבו מאפשרים זאת.
- טובת הילד: א. הערכת טובתו של הילד בנסיבות הקיימות. ב. הערכת טובתו של הילד בתרחיש של הכרזתו כבר-אימוץ. ג. התאמת הילד לאימוץ. ד. המלצות לגבי סוג האימוץ (פתוח, סגור, בארץ, בחו"ל). ה. המלצות לגבי קשר עם משפחת המוצא, אם רלוונטי.
- המלצות: א. המלצה אם להכריז על הילד כבר-אימוץ. ב. נימוקי ההמלצה. ג. המלצות נוספות, אם ישנן. ד. תכנית עתידית לילד. ה. צרכים מיוחדים שיש להתחשב בהם באימוץ.
- פרטי עורך התסקיר ותאריך עריכתו: א. שם העובד הסוציאלי וכתובת לשכת הרווחה. ב. השכלה וניסיון מקצועי. ג. משך ההיכרות עם הילד והמשפחה. ד. מקורות המידע לתסקיר. ה. תאריך עריכת התסקיר.
לאחר עריכת התסקיר, העובד הסוציאלי מגיש אותו לבית המשפט, יחד עם הבקשה להכרזת הילד כבר-אימוץ, אם זו לא הוגשה קודם לכן. בית המשפט מעביר עותק מהתסקיר להורי הילד (אלא אם הדבר עלול לסכן את שלום הילד או את שלום העובד הסוציאלי), ומזמין אותם לדיון.
בדיון, בית המשפט שומע את ההורים, את העובד הסוציאלי, ואת הילד (אם גילו ומצבו מאפשרים זאת). לאחר מכן, בית המשפט מחליט אם להכריז על הילד כבר-אימוץ. אם בית המשפט מחליט להכריז על הילד כבר-אימוץ, הוא מוציא צו המכריז על הילד כבר-אימוץ, ומעביר אותו לשירות למען הילד, שמתחיל בתהליך של איתור משפחה מאמצת מתאימה.
חשוב לציין שההחלטה להכריז על ילד כבר-אימוץ היא החלטה קשה ומורכבת, שיש לה השלכות משמעותיות על חייו של הילד ועל חיי הוריו הביולוגיים. לכן, ההליך מתנהל בזהירות רבה, תוך שמירה על זכויות כל הצדדים ועל טובת הילד.
