תצהיר בבקשה לקביעת גיל הוא מסמך משפטי מהותי המוגש לבית המשפט לענייני משפחה במצבים שבהם אדם אינו מחזיק במסמכים רשמיים המעידים על גילו המדויק. מדובר בדרך כלל במקרים של ילידי מדינות שאינן מקיימות רישום אוכלוסין סדיר, מבקשי מקלט, עולים חדשים או ילדים שנולדו מחוץ למערכת הבריאות בישראל ללא תיעוד רפואי מוסדר. טופס 20 נערך לפי תקנה 140 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשפ"א–2020, והוא נועד לתמוך בבקשה המשפטית להכרה בגיל מסוים של אדם על בסיס ראיות עקיפות ותצהיר אישי.
מטרת התצהיר לקביעת גיל
המטרה של תצהיר זה היא לאפשר לבית המשפט לקבל החלטה על גיל רשמי למי שאינו מסוגל להציג תעודת לידה או מסמך ממשלתי אחר שמאשר את גילו. הגיל הרשמי חשוב ביותר בישראל לצורך קבלת שירותים ציבוריים, כגון:
- רישום למוסדות חינוך
- שירות בצה"ל
- זכאות לקצבאות ילדים, נכות, אזרחות ועוד
- רישום נישואין וגירושין
- טיפול רפואי לפי גיל
תוכן התצהיר
בתצהיר המוגש בטופס 20 על המבקש לכלול:
- פרטים אישיים מלאים (שם, ת"ז, כתובת)
- הסבר על נסיבות ההיעדר של תעודת לידה או כל מסמך מזהה אחר
- הצהרה על הגיל המוערך של המבקש והבסיס להערכה זו
- פרטים על מקום הלידה, תאריך משוער, זהות ההורים (אם ידועה)
- כל ראיה תומכת, גם אם אינה מסמך רשמי: תצהירים של קרובי משפחה, מסמכים רפואיים, תעודות מבית ספר, דרכון זר, חיסונים, תמונות ועוד
המסמך חייב להיות חתום ומאומת על ידי עורך דין, נוטריון או מזכיר ראשי בבית משפט. החשיבות של תצהיר מהימן גבוהה, שכן הוא הבסיס להחלטת בית המשפט בעניין הגיל.
ההליך המשפטי
לאחר הגשת התצהיר, נפתח הליך משפטי. בית המשפט עשוי לבקש ראיות נוספות, לזמן עדים ולבחון האם המבקש פועל בתום לב. במקרים מסוימים ייתכן שתתבצע בדיקה רפואית (כגון הערכת גיל לפי בדיקות שיניים או עצמות). לבסוף, אם השופט משתכנע כי הגיל המוצהר הוא הסביר ביותר בהתחשב בנסיבות – תינתן החלטה רשמית המגדירה את גילו של המבקש.
חשיבות התאמה לדרישות החוק
אי דיוקים או היעדר מידע מהותי בתצהיר עלולים להוביל לדחיית הבקשה או להארכת התהליך המשפטי. לכן חשוב לנסח את התצהיר בצורה מקצועית, מסודרת ומבוססת ככל האפשר, עם תיעוד נלווה התומך בגרסת המבקש.
