טופס בקשה לצוואה מחיים להורדה

בקשה לצוואה מחיים היא הליך משפטי המאפשר לאדם לערוך צוואה בחייו, ולעתים אף לקבל אישור רשמי מבית המשפט על תוקפה של הצוואה עוד בחייו. הליך זה מעוגן בחוק הירושה, התשכ"ה-1965, ובתקנות הירושה, התשנ"ח-1998.

צוואה מחיים, בניגוד למה שהשם עשוי לרמז, אינה סוג מיוחד של צוואה בחוק הישראלי. למעשה, כל צוואה נערכת "מחיים", כלומר בעוד המצווה בחיים, והיא נכנסת לתוקף רק לאחר מותו. עם זאת, המונח "צוואה מחיים" משמש לעתים לתיאור הליך של אישור צוואה בפני רשות שיפוטית עוד בחיי המצווה, או לתיאור הנחיות רפואיות מקדימות (שאינן צוואה במובן המשפטי הרגיל).

צוואה בפני רשות היא אחד מארבעת סוגי הצוואות שהחוק הישראלי מכיר בהם. זוהי צוואה שנאמרה בעל פה בפני שופט, רשם של בית משפט, רשם לענייני ירושה, דיין בבית דין דתי, או נוטריון, ונרשמה על ידם. הרשות השיפוטית מאשרת את הצוואה בחתימתה, ולאחר מות המצווה ניתן לבקש צו קיום צוואה בהליך רגיל.

במקרים מסוימים, אדם עשוי לפנות לבית המשפט בבקשה לאישור צוואתו עוד בחייו. זאת למשל במקרים שבהם המצווה חושש שלאחר מותו יתעוררו מחלוקות לגבי תוקף הצוואה, או במקרים שבהם יש סיבה מיוחדת לאשר את הצוואה מראש. במקרים אלה, בית המשפט רשאי, בנסיבות מיוחדות, לאשר את הצוואה עוד בחיי המצווה, אם כי הדבר אינו מקובל בדרך כלל.

הליך עריכת צוואה בפני רשות כולל:

1. תיאום פגישה עם הרשות המוסמכת (שופט, רשם, דיין, או נוטריון).
2. התייצבות בפני הרשות, זיהוי המצווה, וידוא כשרותו המשפטית, ושמיעת רצונותיו.
3. רישום הצוואה על ידי הרשות בהתאם להוראות המצווה.
4. קריאת הצוואה בפני המצווה, וידוא שהיא משקפת את רצונו.
5. חתימת המצווה על הצוואה בפני הרשות.
6. אישור הצוואה על ידי הרשות.

תוכן הבקשה לאישור צוואה מחיים (במקרים החריגים שבהם מוגשת בקשה כזו) כולל:

1. פרטים אישיים של המבקש (המצווה).
2. פירוט הנסיבות המיוחדות המצדיקות את אישור הצוואה בחיי המצווה.
3. פרטים על הצוואה (תאריך עריכתה, סוג הצוואה).
4. פרטים אישיים של הזוכים על פי הצוואה, אם רלוונטי.
5. הנימוקים לבקשה.

יש לצרף לבקשה מסמכים תומכים, כגון:

• הצוואה המקורית או העתק מאושר שלה.
• תעודה רפואית המעידה על מצבו הבריאותי של המצווה, אם רלוונטי.
• תצהיר של המבקש המאמת את העובדות שבבקשה.
• ייפוי כוח לעורך הדין, אם המבקש מיוצג.
• תשלום אגרה.

בדרך כלל, בתי המשפט נמנעים מלדון בתוקפה של צוואה בחיי המצווה, שכן:

1. הצוואה ניתנת לשינוי או לביטול בכל עת על ידי המצווה.
2. זכויות היורשים על פי הצוואה מתגבשות רק במות המצווה.
3. אישור מוקדם של הצוואה אינו מונע התנגדויות עתידיות לאחר מות המצווה.
4. קיים חשש לניצול לרעה של ההליך, למשל על ידי הפעלת לחץ על המצווה.

יש להבחין בין צוואה לבין "הנחיות רפואיות מקדימות" או "ייפוי כוח מתמשך", שלעתים מכונים בטעות "צוואה מחיים". אלה הם מסמכים משפטיים נפרדים, המאפשרים לאדם לקבוע מראש את רצונותיו לגבי טיפול רפואי שיינתן לו בעתיד, או למנות אדם שיקבל החלטות בשמו אם לא יוכל לקבל החלטות בעצמו. הנחיות אלה מוסדרות בחוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005, ובחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 18), התשע"ו-2016.

יש לציין כי המונח "צוואה מחיים" אינו מונח משפטי מוגדר בחוק הישראלי, ולכן עלול לגרום לבלבול. מומלץ להשתמש במונחים המשפטיים המדויקים, כגון "צוואה בפני רשות", "הנחיות רפואיות מקדימות", או "ייפוי כוח מתמשך", בהתאם לסוג המסמך ולמטרתו.