בקשה ליישוב סכסוך היא מסמך משפטי המהווה את נקודת הפתיחה להליך חדשני במערכת המשפט הישראלית, שנועד לקדם פתרון סכסוכים משפחתיים באמצעות הידברות והסכמה, תוך הימנעות מהתדיינות משפטית ממושכת ויקרה. מסמך זה, המכונה גם "טופס י"ס", הוא הכלי הראשון והחיוני בהליך חובה הקודם לכל תביעה משפטית בענייני משפחה בישראל.
הליך יישוב הסכסוך הוכנס למערכת המשפט הישראלית מכוח החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014, אשר נכנס לתוקפו ביולי 2016 והפך לחוק קבוע בשנת 2020. מטרת החוק היא לקדם הסדרים מוסכמים בסכסוכי משפחה, להפחית את הנזק הרגשי לצדדים ולילדיהם, ולייעל את ההליכים המשפטיים.
על פי החוק, כל אדם המעוניין להגיש תביעה בענייני משפחה (גירושין, משמורת ילדים, מזונות, חלוקת רכוש וכו') חייב ראשית להגיש בקשה ליישוב סכסוך. הבקשה מוגשת לערכאה השיפוטית המוסמכת – בית המשפט לענייני משפחה, בית הדין הרבני, בית הדין השרעי, או כל בית דין דתי אחר המוסמך לדון בענייני המעמד האישי של הצדדים.
טופס הבקשה ליישוב סכסוך הוא מסמך פשוט יחסית, שאינו דורש פירוט של העילות, הטענות או הסעדים המבוקשים. הטופס כולל את פרטי הצדדים, פרטי ילדיהם הקטינים (אם ישנם), ציון קיומם של הליכים קודמים (אם היו), ובקשה להפנות את הצדדים ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לצורך פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום).
עם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, מתחילה תקופה של עיכוב הליכים בת 60 יום (שניתנת להארכה ב-15 יום נוספים), שבמהלכה חל איסור על הצדדים להגיש תביעות זה נגד זה בענייני המשפחה. במהלך תקופה זו, הצדדים מוזמנים לארבע פגישות מהו"ת ביחידת הסיוע, שמטרתן לספק לצדדים מידע על השלכות הסכסוך על כל בני המשפחה, לאבחן את צרכי המשפחה, ולבחון אפשרויות שונות ליישוב הסכסוך בהסכמה, כגון גישור, ייעוץ זוגי, או טיפול משפחתי.
פגישות המהו"ת מנוהלות על ידי עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע אחרים מתחום בריאות הנפש, והן מתנהלות באווירה תומכת ולא שיפוטית. הפגישות הן חסויות, והמידע שנמסר בהן אינו יכול לשמש ראיה בהליכים משפטיים עתידיים, דבר המעודד שיח פתוח וכן.
אם בתום פגישות המהו"ת הצדדים מגיעים להסכמה, הם יכולים לנסח הסכם ולהגישו לאישור הערכאה השיפוטית, ובכך לסיים את הסכסוך ללא צורך בהתדיינות משפטית. אם לא הושגה הסכמה, או אם אחד הצדדים בחר שלא להשתתף בפגישות, מסתיימת תקופת עיכוב ההליכים, ולאחריה חלה תקופה של 15 יום (הנקראת "תקופת צינון"), שבמהלכה המבקש המקורי רשאי להגיש את תביעתו לערכאה השיפוטית. אם המבקש לא עשה כן, רשאי הצד השני להגיש את תביעתו.
יתרונות הליך יישוב הסכסוך הם רבים: הוא מעודד פתרון סכסוכים בדרכי שלום, חוסך זמן, כסף וסבל רגשי, מפחית את העומס על מערכת המשפט, ומאפשר לצדדים שליטה רבה יותר בתוצאת הסכסוך. כמו כן, הליך יישוב הסכסוך מתאים במיוחד לסכסוכי משפחה, שבהם ישנה חשיבות רבה ליחסים המתמשכים בין הצדדים, במיוחד כאשר יש ילדים משותפים.
עם זאת, ישנם גם חסרונות וביקורות על ההליך. בין היתר, נטען כי ההליך עלול לעכב את הגישה לערכאות ולפגוע בזכות הגישה לערכאות, במיוחד במקרים שבהם יש דחיפות רבה. כמו כן, נטען כי ההליך עלול לשמש לניצול לרעה על ידי בן זוג אלים או מניפולטיבי.
מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני משפחה לפני הגשת בקשה ליישוב סכסוך, גם אם מדובר בהליך פשוט יחסית. עורך דין יכול לסייע בבחירת הערכאה המתאימה, בהכנה לפגישות המהו"ת, ובניסוח הסכמים במידת הצורך. כמו כן, עורך דין יכול לספק ייעוץ לגבי ההתנהלות הנכונה במהלך תקופת עיכוב ההליכים ותקופת הצינון.
לסיכום, בקשה ליישוב סכסוך היא צעד ראשון הכרחי בכל הליך משפחתי בישראל כיום, והיא מהווה הזדמנות חשובה לפתור סכסוכים משפחתיים בדרכי שלום ובהסכמה, תוך חיסכון במשאבים ובסבל רגשי לכל הצדדים המעורבים, ובמיוחד לילדים.
