בקשה לעיכוב יציאה מהארץ היא הליך משפטי המאפשר לבית המשפט להוציא צו המונע מאדם לצאת את גבולות מדינת ישראל. הליך זה מעוגן בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, ובתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
צו עיכוב יציאה מהארץ הוא אמצעי חמור, שנועד למקרים שבהם קיים חשש ממשי שאדם עומד לצאת את הארץ במטרה להתחמק מתשלום חוב, מביצוע פסק דין, או מהתייצבות להליך משפטי. הצו מוצא כאמצעי זהירות, להבטחת זכויותיו של הצד השני, ולא כאמצעי ענישה.
ניתן לבקש צו עיכוב יציאה מהארץ במספר הקשרים:
- במסגרת הליכי הוצאה לפועל, כאשר חייב אינו משלם את חובו.
- במסגרת תביעה אזרחית, כאשר קיים חשש שהנתבע יצא מהארץ ולא יחזור, ובכך יסכל את ביצוע פסק הדין העתידי.
- במסגרת הליכי משפחה, למשל כאשר בן זוג חושש שהצד השני ייקח את הילדים המשותפים ויצא מהארץ ללא הסכמתו.
- במסגרת הליכים פליליים, כאשר קיים חשש שנאשם או חשוד יצא מהארץ כדי להימלט מהדין.
תהליך הגשת הבקשה כולל מילוי טופס בקשה רשמי והגשתו לגורם המתאים, יחד עם תצהיר התומך בעובדות שבבקשה ומסמכים רלוונטיים. הגורם המתאים עשוי להיות:
- ראש ההוצאה לפועל, אם הבקשה מוגשת במסגרת תיק הוצאה לפועל.
- בית המשפט, אם הבקשה מוגשת במסגרת תביעה אזרחית או הליכי משפחה.
- בית משפט פלילי, אם הבקשה מוגשת במסגרת הליך פלילי.
תוכן הבקשה לעיכוב יציאה מהארץ כולל:
- פרטים אישיים של המבקש ושל המשיב, כולל מספר תעודת זהות של המשיב.
- פירוט החוב או העילה האחרת לבקשה.
- הנימוקים לחשש שהמשיב עומד לצאת מהארץ במטרה להתחמק מחובותיו.
- ראיות לכוונת המשיב לצאת מהארץ, אם ישנן.
- תקופת הצו המבוקשת.
- פירוט הערובה שהמבקש מוכן להפקיד להבטחת נזקי המשיב, אם יתברר שהצו ניתן שלא כדין.
יש לצרף לבקשה מסמכים תומכים, כגון:
- תצהיר של המבקש המאמת את העובדות שבבקשה.
- מסמכים המוכיחים את קיומו של החוב או את העילה האחרת לבקשה.
- ראיות לכוונת המשיב לצאת מהארץ (למשל, הזמנת כרטיסי טיסה, דרכון שהונפק לאחרונה).
- שטר ערבות או התחייבות להפקדת ערובה.
- תשלום אגרה.
בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל רשאים לדון בבקשה במעמד צד אחד (כלומר, בלי לשמוע את המשיב), אם השתכנעו שיש דחיפות המצדיקה זאת, או שקיים חשש שהמתנה לדיון במעמד שני הצדדים תסכל את מטרת הצו. במקרה כזה, ההחלטה מתקבלת על סמך החומר שהוגש בלבד.
אם הבקשה מאושרת, מוצא צו עיכוב יציאה מהארץ, המפרט את פרטי המשיב, את התקופה שבה חל הצו, ואת התנאים לביטולו. הצו מועבר למשטרת ישראל ולמינהל האוכלוסין וההגירה, שאחראים על אכיפתו בנקודות היציאה מהארץ. בדרך כלל, המבקש מחויב להפקיד ערובה להבטחת נזקי המשיב, אם יתברר שהצו ניתן שלא כדין.
המשיב רשאי להגיש בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו, אם הוא סבור שהצו ניתן שלא כדין או שיש סיבות אחרות המצדיקות את ביטולו. בנוסף, המשיב רשאי לבקש היתר יציאה מהארץ למטרה מסוימת ולתקופה מוגבלת, תוך הפקדת ערובה מתאימה להבטחת חזרתו.
צו עיכוב יציאה מהארץ ניתן לתקופה מוגבלת, בדרך כלל עד שנה. אם המבקש מעוניין להאריך את תוקף הצו, עליו להגיש בקשה להארכה לפני פקיעת תוקפו של הצו המקורי.
