בקשה למינוי אפוטרופוס לגוף היא הליך משפטי המאפשר לבית המשפט למנות אדם או גוף שיהיה אחראי על שמירת ענייניו האישיים והבריאותיים של אדם שאינו מסוגל לדאוג לעצמו. הליך זה מעוגן בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובתקנות שהותקנו מכוחו.
בשונה מבקשה למינוי אפוטרופוס לגוף ולרכוש, בקשה למינוי אפוטרופוס לגוף בלבד מתמקדת אך ורק בהיבטים האישיים והבריאותיים של חיי החסוי, ולא בענייניו הכספיים והרכושיים. אפוטרופוס לגוף אחראי על קבלת החלטות בנוגע לבריאותו של החסוי, לרווחתו, למקום מגוריו, לצרכיו היומיומיים, ולכל תחום אחר הנוגע לחייו האישיים.
הבקשה למינוי אפוטרופוס לגוף מוגשת בדרך כלל במקרים הבאים:
- כאשר האדם אינו מסוגל לקבל החלטות הנוגעות לבריאותו ולרווחתו עקב מגבלה שכלית, נפשית או פיזית.
- כאשר האדם אינו מסוגל לתקשר את רצונותיו בנוגע לטיפול הרפואי שהוא מעוניין לקבל.
- כאשר האדם אינו מסוגל לדאוג לצרכיו היומיומיים, כגון תזונה, היגיינה, מגורים, וטיפול רפואי.
- כאשר האדם נמצא בסיכון בשל חוסר יכולתו לדאוג לענייני גופו.
בבקשה למינוי אפוטרופוס לגוף, המבקש (שיכול להיות בן משפחה, היועץ המשפטי לממשלה, האפוטרופוס הכללי, או עובד סוציאלי לפי חוק) צריך להציג ראיות המוכיחות כי האדם אינו מסוגל לדאוג לענייני גופו ללא סיוע.
תהליך הגשת הבקשה כולל מילוי טופס בקשה רשמי והגשתו לבית המשפט לענייני משפחה, יחד עם מסמכים תומכים. המסמכים הנדרשים כוללים:
- תצהיר המפרט את הנסיבות המצדיקות את מינוי האפוטרופוס.
- חוות דעת רפואית מפורטת המתארת את מצבו הרפואי של האדם, את יכולתו לדאוג לענייני גופו, ואת מידת הפגיעה בכושר השיפוט שלו.
- הסכמת המועמד לשמש כאפוטרופוס.
- תשלום אגרת בית משפט.
לאחר הגשת הבקשה, בית המשפט מעביר העתק ממנה לאפוטרופוס הכללי, שמגיש חוות דעת בעניין. בנוסף, בית המשפט עשוי למנות אפוטרופוס לדין, שתפקידו לייצג את האינטרסים של האדם בהליך המשפטי.
בית המשפט מקיים דיון בבקשה, שבו שומע את המבקש, את המועמד לאפוטרופסות, את האדם עצמו (אם מצבו מאפשר זאת), ואת האפוטרופוס לדין. בית המשפט בוחן האם מתקיימות הנסיבות המצדיקות מינוי אפוטרופוס לגוף, והאם המועמד מתאים לתפקיד. בית המשפט שוקל גם את רצונותיו של האדם, את דעות בני משפחתו, ואת העיקרון של "האמצעי הפחות מגביל" – כלומר, האם ניתן להגן על האדם באמצעים פחות מגבילים מאשר מינוי אפוטרופוס, כגון ייפוי כוח מתמשך או הנחיות מקדימות.
אם בית המשפט משתכנע כי יש צורך במינוי אפוטרופוס לגוף וכי המועמד מתאים, הוא מוציא צו מינוי אפוטרופוס. הצו מפרט את סמכויותיו של האפוטרופוס ואת חובותיו, את משך תקופת המינוי (שיכולה להיות קצובה או בלתי מוגבלת בזמן), ואת התנאים שבהם על האפוטרופוס לפעול.
תפקידיו של אפוטרופוס לגוף כוללים:
- הבטחת מתן טיפול רפואי הולם לחסוי.
- קבלת החלטות בנוגע לטיפולים רפואיים עבור החסוי (בהתאם לרצונותיו, אם ידועים).
- דאגה לצרכים היומיומיים של החסוי, כגון מזון, מגורים, ביגוד, וניקיון.
- הבטחת רווחתו הכללית של החסוי.
- ייצוג החסוי מול מערכות שונות, כגון מערכת הבריאות, מערכת הרווחה, או מוסדות סיעודיים.
לאחר המינוי, האפוטרופוס לגוף חייב להגיש דוחות תקופתיים לאפוטרופוס הכללי על מצבו של החסוי ועל הפעולות שננקטו לטובתו. בנוסף, האפוטרופוס לגוף חייב לפעול בהתאם לעקרונות הבאים:
- כיבוד רצונותיו של החסוי, ככל שהדבר אפשרי.
- שמירה על זכויותיו, כבודו, ופרטיותו של החסוי.
- שמירה על עצמאותו של החסוי, ככל האפשר.
- פעולה לטובת החסוי ובהתאם לצרכיו.
