הערכת יעילות נוהל הנשיאה – מחקר מקיף על הבטחת קשר ומוגנות במערכת המשפט לענייני משפחה

המסמך "נוהל הנשיאה מחקר הבטחת קשר ומוגנות" מהווה מחקר מקיף שנערך על ידי מחלקת המחקר של הרשות השופטת של ישראל, ומטרתו לבחון את יישום נוהל נשיאת בית המשפט העליון בנוגע להבטחת קשר בין הורים לילדיהם והגנה על מוגנותם במקרים דחופים במסגרת בתי המשפט לענייני משפחה. הנוהל נכנס לתוקף באוקטובר 2020 והוא קובע כללים ברורים לקביעת דיונים מהירים ומענה לסעדים זמניים כדי להתמודד עם חשש לפגיעה בילדים ולקשר שלהם עם הוריהם.

המחקר נועד לבחון את יעילותו של הנוהל, את השפעתו על מערכת המשפט, על השופטים ועל הצדדים המעורבים בהליכים. המחקר משתמש בשיטות כמותיות ואיכותניות כדי לספק תמונה מקיפה של האופן שבו הנוהל מייושם בפועל, ומתמקד במספר היבטים חשובים כמו כמות הבקשות להבטחת קשר ומוגנות שהוגשו מאז כניסת הנוהל לתוקף, איכות ויעילות הטיפול בבקשות, והאם השופטים מצליחים לעמוד בפרקי הזמן הקבועים בנוהל.

פרק ראשון: רקע

רקע כללי ומטרות הנוהל

נוהל הנשיאה נוצר כדי לתת מענה לאתגרים הקשים שנובעים מסכסוכים בין הורים על הקשר עם ילדיהם או כאשר יש חשש לפגיעה במוגנותם של הילדים. הוא מיועד למקרים שבהם יש צורך דחוף בפעולה משפטית, כגון קביעת זמני שהות, מניעת ניכור הורי, והבטחת מוגנות הילד במקרים בהם יש חשש לפגיעה פיזית או נפשית.

נוהל זה מהווה תגובה לתלונות חוזרות על עיכובים בטיפול בבקשות דחופות בתחום המשפחה, ומטרתו להבטיח הליך יעיל, מהיר והוגן, תוך התמקדות בטובת הילד. ההנחיות קובעות שבקשות דחופות להבטחת קשר ומוגנות חייבות להידון במהירות רבה, כאשר הדיון הראשון נקבע תוך 14 ימים מיום הגשת הבקשה, אלא אם כן ישנן נסיבות חריגות המצדיקות עיכוב.

מטרות המחקר

המחקר נערך על מנת לבדוק:

• האם הנוהל מיישם את מטרותיו העיקריות: מתן מענה מהיר וראשוני לבקשות דחופות.
• כיצד משפיע הנוהל על השופטים, עורכי הדין והצדדים המעורבים בהליכים.
• באיזו מידה ניתנים סעדים זמניים בהתאם לצורך במוגנות הילדים.
• האם קיים שיפור בקצב הטיפול בבקשות בהשוואה לתקופה שלפני הנוהל.
• ההשפעה של הנוהל על הנושא הרגיש של ניכור הורי.

פרק שני: מתודולוגיה

שיטת המחקר והמדגמים

המחקר נערך בשילוב של שיטות כמותיות ואיכותניות, ובמהלכו השתמשו במספר כלי מחקר:

1. שאלונים וראיונות – השאלונים הופנו לשופטי בתי המשפט לענייני משפחה, עורכי דין ועובדים סוציאליים לסדרי דין, כדי לבחון את עמדותיהם לגבי יישום הנוהל והשפעתו על עבודתם. השאלונים כללו היגדים שנגעו למידת שביעות הרצון מהנוהל, היבטים פרקטיים של יישום הנוהל, ואתגרים מרכזיים.
2. ניתוח כמותי – בוצע ניתוח כמותי של קבצי נתונים מתיקים שהוגשו בבתי המשפט לענייני משפחה, תוך בחינת הבקשות שהוגשו לפני ואחרי כניסת הנוהל לתוקף. נבדקו תיקים מתחומי יישוב סכסוך (י"ס) ותביעות למזונות ילדים (תלה"מ), והנתונים נותחו כדי להעריך את היקף הבקשות להבטחת קשר ומוגנות.
3. ניתוח התקשורת – ניתוח של התקשורת הישראלית בוצע על מנת לבדוק כיצד תופעת הבטחת קשר ומוגנות מוצגת בתקשורת. מטרת הניתוח הייתה להעריך כיצד הציבור תופס את סוגיית הבטחת הקשר בין הורים לילדיהם וההשלכות של ניכור הורי על היחסים המשפחתיים.

האוכלוסיות שנבדקו במחקר

המחקר כלל ראיונות ושאלונים שהופנו לקבוצות שונות של בעלי תפקידים במערכת המשפט והמשפחות המעורבות:

• שופטים – שאלונים ייחודיים הופנו לשופטי בתי המשפט לענייני משפחה כדי לבדוק את עמדתם לגבי הנוהל, אופן הטיפול בבקשות להבטחת קשר ומוגנות, והשפעות הנוהל על עבודת השופט, הצדדים והמערכת המשפטית.
• עורכי דין – עורכי הדין מילאו שאלונים ונתנו חוות דעת לגבי יישום הנוהל, סוגי הבקשות הנפוצות, ואיכות ההליכים המשפטיים בתחום זה.
• עובדים סוציאליים לסדרי דין – עובדים סוציאליים שנטלו חלק בהליכים המשפטיים מילאו שאלונים על מעורבותם במקרים של הבטחת קשר ומוגנות, והם נתנו הערכות על יעילות הנוהל והשפעתו על המשפחות.

פרק שלישי: ממצאים כמותיים ואיכותניים

1. כמות התיקים והבקשות להבטחת קשר ומוגנות

המחקר הצביע על עלייה משמעותית במספר הבקשות להבטחת קשר ומוגנות מאז כניסת הנוהל לתוקף. נמצא כי בשנת הנוהל (2020-2021), כמות הבקשות להבטחת קשר בתיקי יישוב סכסוכים (י"ס) גדלה ב-71% בהשוואה לשנה שלפני כניסת הנוהל. בתיקי תביעות למזונות ילדים (תלה"מ) נרשם גידול של 66% במספר הבקשות להבטחת קשר.

כמו כן, נמצאה עלייה ניכרת במספר הבקשות למוגנות, אם כי בשיעור נמוך יותר מזה של הבקשות להבטחת קשר. בתיקים בהם הועלו טענות לגבי סכנת פגיעה פיזית או נפשית בילד, כמות הבקשות למוגנות עלתה בכ-15% ביחס לשנה הקודמת.

2. פילוח לפי סוגי הבקשות

נמצא כי רוב הבקשות שהוגשו היו בקשות להבטחת קשר, שנוגעות לרצון של הורה לשמור על קשר עם ילדיו, במיוחד במצבים של סכסוכים קשים או ניכור הורי. כמות הבקשות להבטחת קשר בתיקי י"ס ותלה"מ עלתה באופן משמעותי, כאשר בתיקים שנבדקו נמצא כי 75% מהבקשות עסקו בהבטחת קשר בין הורה לילד.

לעומת זאת, כמות הבקשות למוגנות נותרה נמוכה יותר, אך היא גם הציגה מגמת עלייה, בעיקר במקרים בהם יש חשש לפגיעה פיזית או נפשית בילדים. המחקר מצביע על כך שבקשות אלו מוגשות בדרך כלל כאשר יש חשד להתעללות פיזית או מינית מצד אחד ההורים.

3. יעילות הטיפול בבקשות – עמידה בזמנים שנקבעו בנוהל

המחקר מצא שיפור ניכר בקיצור זמני הטיפול בבקשות מאז כניסת הנוהל לתוקף. לפני הנוהל, היה מקובל לראות עיכובים בטיפול בבקשות דחופות, והחלטות בנוגע לבקשות דחופות להבטחת קשר התקבלו לעיתים לאחר חודשים רבים. מאז כניסת הנוהל, כ-28.5% מהבקשות זכו לקביעת דיון תוך 14 ימים מיום הגשתן, בהשוואה ל-8.3% בלבד בשנה שלפני כניסת הנוהל.

בתיקי תלה"מ, השיפור היה משמעותי פחות: רק 10% מהבקשות זכו לקביעת דיון תוך 14 ימים לפני כניסת הנוהל, בעוד שבשנת הנוהל השיעור עלה ל-21.4%.

4. השפעת הנוהל על עבודת השופטים

המחקר מצא שהנוהל גרם להאצת תהליכי קבלת החלטות בבתי המשפט לענייני משפחה, אך יצר גם עומס על השופטים והמערכת המשפטית. שופטים רבים דיווחו על כך שהנוהל מאלץ אותם לפעול במהירות כדי לעמוד בזמנים, לעיתים על חשבון בחינתם המעמיקה של המקרים.

5. השפעת הנוהל על תופעת הניכור ההורי

אחת התופעות הנפוצות ביותר שנבדקו במחקר היא הניכור ההורי – מצב שבו ילד מתנכר לאחד ההורים בעקבות השפעתו של ההורה השני. הנוהל לא מתייחס ישירות לניכור הורי, אך מאז כניסתו לתוקף חל גידול במספר הבקשות להבטחת קשר במקרים של ניכור הורי. המחקר מצא כי קיים קושי באיזון בין הצורך לשמור על קשר בין הילד להוריו לבין הצורך להבטיח שהילד לא ייפגע פיזית או נפשית כתוצאה מהקשר עם ההורה.

שופטים רבים התמודדו עם מקרים שבהם הורים ניצלו את טענת המוגנות כדי לנתק את הילד מההורה השני, וכמה מהם ציינו כי יש צורך בקביעת מנגנונים ברורים יותר להתמודדות עם תופעת הניכור ההורי בהמשך לממצאים על הניכור ההורי, נמצא כי במקרים רבים, טענות של פגיעה במוגנות הילד נובעות מהרצון של אחד ההורים לנתק את הילד מההורה השני, לעיתים בטענה לא מבוססת של אלימות או התעללות מצד ההורה האחר. בתי המשפט נדרשים למצוא איזון עדין בין מניעת ניכור הורי לבין הבטחת מוגנות הילד. שופטים מציינים כי ההליך לא תמיד מצליח להבחין במדויק בין טענות לגיטימיות לפגיעה בילד לבין טענות מופרכות שנועדו לפגוע בקשר בין הילד להורה האחר.

פרק רביעי: יישום הנוהל

1. החלטות ראשונות ואופרטיביות

המחקר בחן את ההחלטות הראשונות שמתקבלות בתיקים בהם הוגשו בקשות להבטחת קשר ומוגנות, ומצא כי רוב ההחלטות הראשונות כוללות בקשה לתגובה מהצד השני. זאת, במטרה להעניק לשופטים את התמונה המלאה לפני קבלת החלטה אופרטיבית. מתוך כלל הבקשות, כ-74% מההחלטות הראשונות בתיקי י"ס כללו בקשה לתגובה, ושיעור זהה נרשם בתיקי תלה"מ. שיעור גבוה זה נובע מהצורך לשמוע את עמדת שני הצדדים לפני קבלת החלטה.

בשלב הבא, השופטים בוחנים את התגובה ומקבלים החלטות אופרטיביות נוספות, כמו קביעת דיון, קבלת תסקיר מעובד סוציאלי לסדרי דין, או מינוי אפוטרופוס לדין. ההחלטות האופרטיביות מתמקדות בהבטחת הקשר ובשיפור המצב המשפחתי, אך במקרים רבים הדיונים נדחים בגלל הצורך בקבלת נתונים נוספים או בחוות דעת מקצועיות.

2. עמידה בפרקי הזמן הקבועים בנוהל

אחד היעדים המרכזיים של הנוהל היה קיצור פרקי הזמן למתן החלטות בבקשות דחופות. המחקר מצא שיפור ניכר בזמנים, אך עדיין קיים קושי בעמידה בזמני הנוהל. בשנת הנוהל, 28.5% מהבקשות בתיקי י"ס זכו לקביעת דיון תוך פחות מ-14 ימים, וזאת לעומת 8.3% בלבד בשנה שלפני כן. גם בתיקי תלה"מ נרשם שיפור, כאשר 21.4% מהבקשות קיבלו דיון בפרק הזמן הקבוע בנוהל, בהשוואה ל-10% לפני כן.

3. השפעות על הצדדים להליך

השפעה נוספת של הנוהל היא על עבודת עורכי הדין, העובדים הסוציאליים והצדדים המעורבים. עורכי הדין שציינו את ההשפעה של הנוהל טענו כי יש שיפור ביכולת לקבל החלטות מהירות, אך במקביל גם העלו את האתגר של עומס נוסף שנוצר בעקבות הצורך להגיש בקשות דחופות תוך זמן קצר. הם התמודדו עם הצורך לאסוף חומרים בצורה מהירה כדי להגיש בקשות מתאימות.

4. דיווח תקופתי

הנוהל קובע שעל נשיאי בתי המשפט למשפחה לדווח באופן תקופתי למנהל בתי המשפט ולנשיאת בית המשפט העליון על עמידה בזמנים שנקבעו. המחקר בדק את הדיווחים הללו ומצא כי באופן כללי, רוב השופטים עומדים בזמנים שנקבעו, אך ישנם מקרים בהם נרשמו עיכובים בשל חוסר בתשובות מהצדדים או עיכובים בקבלת תסקירים ועבודות סוציאליות.

פרק חמישי: יעילות הנוהל והשפעתו על השופטים, הצדדים והמערכת המשפטית

המחקר מצא שהנוהל תרם לשיפור הטיפול בבקשות דחופות להבטחת קשר ומוגנות, אך יצר גם עומס נוסף על המערכת המשפטית. השופטים מציינים כי הנוהל מחייב אותם לפעול במהירות כדי לעמוד בזמנים, מה שעלול לפגוע בבחינה מעמיקה של המקרים. בנוסף, המחקר מצביע על הצורך בהשקעת משאבים נוספים כדי להבטיח שהבקשות יטופלו במהירות הנדרשת, במיוחד כאשר מעורבים עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע חיצוניים.

השפעה על השופטים

השופטים שנשאלו במסגרת המחקר התייחסו להשפעת הנוהל על עבודתם. מצד אחד, הם ציינו שהנוהל מסייע להאיץ את תהליך קבלת ההחלטות ומונע עיכובים מיותרים. מצד שני, השופטים התמודדו עם עומס נוסף בשל הצורך לנהל תיקים דחופים ולהתאים את זמנם לטיפול מהיר בבקשות. הם גם העלו את החשש שמקרים מסוימים אינם מתאימים למסגרת הנוהל, אך הם נאלצים לדון בהם בגלל ההנחיות.

פרק שישי: בקשות שאינן מתאימות להתברר במסגרת הנוהל

המחקר מצא מספר מקרים בהם הוגשו בקשות שאינן מתאימות להתברר במסגרת הנוהל. מקרים אלו כוללים בקשות שאינן דחופות, או מקרים בהם הנזק שנגרם כתוצאה מהמתנה קצרה אינו משמעותי. במקרים אלו, השופטים נדרשים להחליט האם לדון בבקשה או להפנות את הצדדים להליכים אחרים.

סוגי בקשות לא מתאימות

השופטים ציינו בקשות שנראות לכאורה כדחופות אך אינן עומדות בקריטריונים של הנוהל. לדוגמה, בקשות שנוגעות להסדרי שהות שאינן כרוכות בסכנה ממשית לילד, או בקשות להארכת זמני שהות ללא נימוקים מבוססים על מוגנות. בקשות מסוג זה לא תמיד מתאימות לטיפול במסגרת הנוהל, אך השופטים מציינים כי הצדדים נוטים להגיש בקשות מסוג זה במטרה לזרז את ההליך.

טיפול בבקשות לא מתאימות

במקרים אלו, השופטים יכולים לסרב לדון בבקשות במסגרת הנוהל ולהחזירן לטיפול בערוצים רגילים. עם זאת, קיים חשש כי סירוב זה עלול להוביל לעיכוב נוסף בטיפול, במיוחד כאשר מדובר בסכסוכים מתמשכים בין ההורים.

פרק שביעי: תופעת הניכור ההורי והעלאת המודעות

אחד הנושאים המרכזיים שהמחקר עסק בהם הוא תופעת הניכור ההורי. המחקר מצא כי הניכור ההורי ממשיך להוות אתגר מרכזי במערכת המשפחתית, ושופטים מתמודדים עם מקרים בהם ההורה המנכר משתמש בטענות לפגיעה במוגנות הילד על מנת לנתק את הילד מההורה האחר.

העלאת המודעות לניכור ההורי

המחקר ממליץ על העלאת המודעות לתופעת הניכור ההורי ועל הצורך בבחינת מקרים אלו באופן מעמיק יותר. המחקר מציע שמערכת המשפט תבחן מקרים אלו בקפידה ותבחין בין טענות לגיטימיות על מוגנות לבין ניצול לרעה של טענות אלו לשם יצירת נתק בין הילד להורה.

פרק שמיני: סיכום והמלצות

סיכום כללי

המחקר מצא כי נוהל הנשיאה הצליח להשיג את מטרותיו המרכזיות של טיפול מהיר ויעיל בבקשות דחופות להבטחת קשר ומוגנות. עם זאת, המחקר מדגיש כי עדיין נדרש שיפור בעמידה בזמני הנוהל ובהתאמה של הנוהל למקרים מורכבים כמו ניכור הורי.

המלצות מרכזיות

1. המשך יישום הנוהל עם שיפורים קלים – המחקר ממליץ להמשיך ביישום הנוהל, אך לבצע התאמות קלות במקרים בהם הבקשות אינן דחופות או אינן מתאימות.
2. הגברת המודעות לתופעת הניכור ההורי – יש לשים דגש על בחינה מעמיקה של מקרים בהם נטענות טענות מוגנות, כדי להבחין בין מקרים אמיתיים לניסיונות לנתק את הילד מההורה האחר.
3. הרחבת הכשרת השופטים ועורכי הדין – יש להמשיך ולהכשיר את השופטים ועורכי הדין לטפל במקרים דחופים בתחום המשפחה ולהבין את המורכבויות שבקביעת זמני שהות והבטחת קשר.
4. המשך מעקב אחר יישום הנוהל – מומלץ להמשיך ולבצע מחקרים ומעקבים שוטפים כדי לבחון את יישום הנוהל והשפעתו על המערכת המשפטית והמשפחות.

פרק תשיעי: מעורבות גורמים חיצוניים – עובדים סוציאליים, אנשי מקצוע וחוות דעת

תפקיד העובדים הסוציאליים

אחד האלמנטים המרכזיים שצוינו במחקר הוא התפקיד המרכזי של העובדים הסוציאליים לסדרי דין, אשר מופקדים על מתן תסקירים והמלצות עבור השופטים בתיקים הדחופים. במסגרת הנוהל, העובדים הסוציאליים נדרשים להגיש את התסקירים שלהם בזמן קצר מאוד כדי לאפשר לשופט לקבל החלטה מהירה, ובכך הם מהווים גורם מפתח במתן פתרונות מתאימים.

חשיבות חוות הדעת המקצועיות

במקרים מסוימים, בתי המשפט נעזרים גם באנשי מקצוע נוספים כמו פסיכולוגים, רופאים או אנשי בריאות הנפש, שמגישים חוות דעת מקצועיות בנוגע למצבו הנפשי או הפיזי של הילד. חוות הדעת המקצועיות מספקות מידע חיוני שמסייע לבית המשפט לקבל החלטות מושכלות על הבטחת הקשר או על מניעת פגיעה במוגנות הילד. עם זאת, נמצא שהזמנים הקצרים שקובע הנוהל יוצרים לעיתים לחץ על אותם אנשי מקצוע, ולעיתים יש עיכובים בהגשת חוות הדעת הנדרשות.

מעורבות מרכזי הקשר

במקרים בהם קיים חשש לפגיעה במוגנות הילד, בתי המשפט עשויים להורות על מפגשים מבוקרים בין הילד להורה במרכזי קשר. מרכזי הקשר מאפשרים פיקוח צמוד על המפגשים ומספקים מרחב בטוח שבו ניתן לשמור על הקשר בין הילד להורה תחת פיקוח מקצועי. מרכזים אלו מהווים פתרון חשוב במקרים שבהם יש חשש לפגיעה בילד, והמחקר מדגיש את תפקידם הקריטי במערכת המשפטית.

פרק עשירי: דיווח תקופתי – מעקב אחר יישום הנוהל

הנוהל מחייב את נשיאי בתי המשפט לענייני משפחה לדווח באופן תקופתי על יישום הנוהל ועל עמידה בזמנים שנקבעו. הדיווחים הללו מועברים למנהל בתי המשפט ולנשיאת בית המשפט העליון לצורך מעקב ופיקוח. המחקר בדק את הדיווחים התקופתיים ומצא כי רוב בתי המשפט עומדים בדרישות הדיווח, אך לעיתים יש עיכובים בדיווחים, בעיקר בשל עיכובים בהשלמת תסקירים או חוות דעת נדרשות.

פרק אחד-עשר: סנקציות בגין אי מילוי החלטות

אחת הבעיות שהמחקר מצביע עליה היא אי עמידה בהחלטות בית המשפט מצד הצדדים להליך. במקרים מסוימים, אחד מההורים אינו ממלא את החלטות בית המשפט לגבי זמני שהות או מפגשים עם הילד, דבר היוצר עיכובים נוספים בתהליך. המחקר ממליץ לשקול הטלת סנקציות חמורות יותר על הורים שמסרבים למלא את החלטות בית המשפט, במטרה להבטיח את קיומן של ההחלטות בזמן ובהתאם לצורכי הילד.

פרק שנים-עשר: מסקנות והמלצות למחקר נוסף

סיכום הממצאים המרכזיים

המחקר הצליח לספק תמונה מקיפה על יישום נוהל הנשיאה בנוגע להבטחת קשר ומוגנות, והוא מצביע על כך שהנוהל הוביל לשיפור משמעותי בטיפול בבקשות דחופות בתחום זה. ניכר כי מאז כניסת הנוהל לתוקף, חל שיפור בעמידה בזמני הטיפול בבקשות, ועלייה משמעותית במספר הבקשות להבטחת קשר ומוגנות שנדונו בבתי המשפט.

המלצות לעתיד

המחקר מצביע על מספר המלצות לשיפור הנוהל ולהמשך פיקוח על יישומו:

1. הגדרה ברורה יותר של מקרים שמתאימים להתברר במסגרת הנוהל – יש לצמצם את המקרים בהם מוגשות בקשות שאינן מתאימות לנוהל, ולהגדיר בבירור את הקריטריונים לבקשות דחופות.
2. שיפור המנגנונים למניעת ניצול לרעה של טענות מוגנות – יש לקבוע כללים ברורים יותר להתמודדות עם טענות מוגנות שמטרתן לנתק את הילד מההורה השני, במטרה למנוע ניכור הורי.
3. הגדלת המשאבים המוקדשים למערכת המשפט – הנוהל יוצר עומס נוסף על השופטים ועל המערכת המשפטית, ולכן נדרשים משאבים נוספים כדי להבטיח עמידה בזמנים ומתן החלטות מהירות ומושכלות.
4. המשך מעקב ובקרה – יש להמשיך ולבצע מחקרים ומעקבים תקופתיים כדי לבחון את יישום הנוהל והשפעתו על המערכת המשפטית והמשפחות המעורבות.

פרק שלושה-עשר: הטלת סנקציות בגין אי מילוי החלטות

במקרים בהם אחד ההורים אינו ממלא את החלטות בית המשפט, המחקר מצביע על הצורך בהחמרת הסנקציות כדי להבטיח יישום החלטות בזמן ובאופן המבטיח את טובת הילד. שופטים ועורכי דין ציינו מקרים בהם ההורה השני נמנע מלקיים את החלטות זמני השהות או מפגשים עם הילד, מה שמוביל להחמרת המצב המשפחתי. המחקר ממליץ לבחון דרכים לחזק את האכיפה על קיום ההחלטות, בין אם באמצעות סנקציות כלכליות, פסילת זכויות הוריות זמניות, או אמצעי אכיפה אחרים.

פרק ארבעה-עשר: מעורבות גורמים חיצוניים כמו עובדים סוציאליים וגורמי מקצוע אחרים

תפקיד העובדים הסוציאליים

עובדים סוציאליים לסדרי דין ממלאים תפקיד קריטי בטיפול במקרי הבטחת קשר ומוגנות. הם מספקים תסקירים לבית המשפט, בהם הם מתארים את מצב הילד וההורים וממליצים על צעדים אפשריים לטובת שמירת קשר ולמניעת פגיעה במוגנות הילדים. מעורבותם מאפשרת לשופטים לקבל החלטות מושכלות המבוססות על הבנה מעמיקה של המצב המשפחתי. עם זאת, המחקר מציין שלעיתים קרובות יש עיכובים בקבלת תסקירים, מה שמאט את התהליך.

שימוש במרכזי קשר

המחקר מצביע על שימוש נרחב במרכזי קשר במקרים בהם יש חשש לפגיעה בילדים. מרכזי הקשר מאפשרים מפגשים מפוקחים בין הילד להורה המנוכר, תוך שמירה על בטיחותו הפיזית והנפשית של הילד. המרכזים מציעים פתרון חיוני להבטחת הקשר במצבים רגישים, במיוחד כאשר יש עימות בין ההורים או חשש ממשי לפגיעה.

פרק חמישה-עשר: המודעות לניכור הורי והשלכותיו

השפעות הניכור ההורי על הילד והמשפחה

הניכור ההורי הינו תופעה בעייתית במערכת המשפחתית, אשר עלולה להוביל לניתוק קשר משמעותי בין הילד לאחד מההורים. המחקר מדגיש את ההשפעות הפסיכולוגיות השליליות של ניכור הורי על הילד, ואת הקשיים בהשבת הקשר בין הילד להורה המנוכר לאחר תקופה ארוכה של ניתוק. ניכור הורי לא רק פוגע בזכויות ההורה המנוכר אלא גם פוגע בטובתו של הילד, שזקוק לקשר בריא עם שני הוריו.

המלצות לטיפול בניכור הורי

המחקר ממליץ להעמיק את המודעות לניכור הורי בקרב שופטים, עורכי דין ועובדים סוציאליים, ולהבטיח שהמערכת המשפטית תנקוט צעדים למניעת ניכור הורי או לטיפול מהיר במקרים בהם הוא מתרחש. המודעות לסכנות של ניכור הורי ולצורך בשמירה על קשר חיובי עם שני ההורים היא חלק מרכזי מיישום הנוהל, והמחקר קורא לחיזוק המודעות בקרב כלל המעורבים בתהליך.

פרק שישה-עשר: סיכום והמלצות להמשך יישום הנוהל

הסיכום הכללי של המחקר

נוהל הנשיאה הביא לשיפור משמעותי בטיפול בבקשות דחופות להבטחת קשר ומוגנות. הנוהל הוביל להאצת תהליכי קבלת ההחלטות, שיפור בעמידה בזמני הטיפול, והגברת השימוש במנגנונים כמו תסקירים ומרכזי קשר. עם זאת, הנוהל גם הציב אתגרים חדשים, במיוחד בתחום העומס על בתי המשפט והשופטים, הטיפול במקרים של ניכור הורי, ומקרים של אי-מילוי החלטות מצד הורים.

ההמלצות המרכזיות להמשך יישום הנוהל כוללות:

1. הגדרת קריטריונים ברורים יותר לבקשות דחופות: המחקר ממליץ להגדיר בצורה ברורה יותר אילו מקרים מתאימים להתברר במסגרת הנוהל ואילו לא. הדבר יאפשר לבתי המשפט לטפל במקרים הדחופים ביותר בצורה מהירה ויעילה.
2. חיזוק אמצעי האכיפה: יש לפתח מנגנונים לאכיפה קפדנית של החלטות בית המשפט, כולל הטלת סנקציות במקרה של אי-מילוי החלטות, כדי להבטיח שההורים יפעלו לפי ההנחיות שניתנו להם.
3. הגברת המודעות לניכור הורי: חשוב לחזק את ההבנה של תופעת הניכור ההורי בקרב כל הגורמים המעורבים בתהליך, ולמצוא פתרונות שיבטיחו את שמירת הקשר בין הילד להורה המנוכר תוך מניעת ניכור הורי.
4. הרחבת המשאבים למערכת המשפט: יש להשקיע משאבים נוספים בהכשרת שופטים, עורכי דין ועובדים סוציאליים, וכן להקצות משאבים כספיים וכוח אדם כדי להתמודד עם העומס שיצר הנוהל על המערכת.
5. המשך מעקב ומחקר: מומלץ להמשיך ולבצע מחקרים שוטפים על יישום הנוהל והשפעתו על ההורים והילדים, וכן על המערכת המשפטית עצמה. מעקב זה יסייע לזהות בעיות ולבצע שיפורים בזמן אמת.

נספחים

בנספחים מופיעים נתונים סטטיסטיים מפורטים על פילוח ההחלטות שהתקבלו בבתי המשפט בתיקים להבטחת קשר ומוגנות, וכן פירוט של שאלונים שנשלחו לשופטים, לעורכי דין ולעובדים סוציאליים.

סיכום כולל:

המחקר על נוהל הנשיאה להבטחת קשר ומוגנות מספק תמונה מקיפה על השפעת הנוהל על מערכת המשפט, השופטים, והמשפחות. הוא מדגיש את ההצלחות הרבות של הנוהל בטיפול מהיר בבקשות דחופות להבטחת קשר ומוגנות, אך מצביע גם על מספר אתגרים שיש לטפל בהם בהמשך, במיוחד בתחום הניכור ההורי והצורך בשיפור האכיפה. המחקר מציע מספר המלצות לשיפור הנוהל ויישומו, ומדגיש את החשיבות בהשקעה נוספת במשאבים ומעקב שוטף אחר התקדמות הנוהל והשפעותיו.