חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, קובע ככלל איזון משאבים שווה. ריכזנו כאן את הסעיפים שמאפשרים לבית המשפט להתערב: הגנה על דירת המגורים כשיש ילדים, נכס שהועבר כדי להקטין את האיזון, חלוקה שאינה שווה, וצעדים נגד בן זוג שמבריח נכס או מסרב לחתום.
תוכן העניינים
- מכירת דירת המגורים בגירושין כשיש ילדים: מה קובע סעיף 6א לחוק יחסי ממון
- נכס שהועבר ערב הגירושין: הרחבת בסיס האיזון לפי סעיפים 7 ו-9 לחוק יחסי ממון
- חלוקת רכוש לא שווה: הסמכויות המיוחדות לפי סעיף 8 לחוק יחסי ממון
- בן זוג מסרב לחתום או מבריח נכס: סעיפים 11 ו-12 לחוק יחסי ממון
מכירת דירת המגורים בגירושין כשיש ילדים: מה קובע סעיף 6א לחוק יחסי ממון
כשאיזון המשאבים מחייב למכור את דירת המגורים, סעיף 6א לחוק יחסי ממון בין בני זוג מגן על הילדים הקטינים. בית המשפט לא יורה על המכירה, והיא תעוכב, עד שישתכנע שנמצא לילדים ולהורה שמחזיק בהם הסדר מגורים חלופי מתאים.
מה קובע הסעיף?
סעיף 6א חל על דירה שמשמשת למגורי בני הזוג, או למגורי הילדים הקטינים וההורה שמחזיק בהם. כשבית המשפט או בית הדין מוצא שצריך למכור אותה לצורך איזון המשאבים, המכירה מתעכבת עד שנמצא הסדר מגורים אחר שמתאים לצרכיהם. הסדר כזה יכול להיות גם הסדר ביניים למגורים זמניים, לתקופה שבית המשפט קובע.
האם זה אומר שהדירה לא תימכר?
לא. הסעיף אינו שולל את זכותו של ההורה השני לחלקו בדירה. הוא קובע סדר פעולות: קודם מוודאים שלילדים יש קורת גג מתאימה, ורק אחר כך מוכרים. ההסדר צריך להתאים לילדים ולהורה שמחזיק בהם יחדיו.
מה בודקים בפועל?
- האם ההורה שמחזיק בילדים יכול לרכוש או לשכור דירה אחרת מחלקו בתמורה.
- האם הדירה החלופית קרובה למסגרות החינוך ולשגרת הילדים.
- האם אחד ההורים מעוניין לרכוש את חלקו של השני, כדרך שמייתרת את המכירה.
מה חשוב לדעת
הסעיף עוסק במכירה לצורך איזון משאבים. כשהדירה רשומה על שם שני בני הזוג והמחלוקת נדונה בתביעה לפירוק שיתוף, כדאי לבדוק את ההוראות החלות שם. בכל מקרה, הצעת הסדר מגורים מעשי מקצרת את המחלוקת.
נכס שהועבר ערב הגירושין: הרחבת בסיס האיזון לפי סעיפים 7 ו-9 לחוק יחסי ממון
בן זוג שמעביר נכס כדי להקטין את חלקו של השני לא בהכרח מצליח. סעיף 7 לחוק יחסי ממון מאפשר לבית המשפט לראות בנכס כזה כאילו הוא עדיין שלו, לצורך האיזון.
מה קובע סעיף 7?
בית המשפט או בית הדין רשאי לראות כאילו עדיין שייכים לבן הזוג שני סוגי נכסים:
- נכס שהוציא או התחייב להוציא מרשותו בכוונה לסכל את זכותו של בן הזוג לאיזון.
- נכס שנתן או התחייב לתת במתנה, פרט למתנות ותרומות רגילות לפי הנהוג.
שימו לב להבדל: לגבי מתנה חריגה, הסעיף לא מחייב להוכיח כוונה לסכל.
ומה עם נכס שרשום על שם אחד הצדדים?
לפי סעיף 9, העובדה שנכס רשום על שם אחד מבני הזוג, או נמצא בבעלותו או בהחזקתו, אינה מספיקה לבדה כדי להוציא אותו מהנכסים שמאוזנים. מי שטוען שנכס מסוים אינו חלק מהאיזון צריך להוכיח זאת, והרישום לבדו לא מספיק.
דוגמאות נפוצות
- העברת כספים להורים או לאחים בחודשים שלפני הפירוד.
- רישום דירה או מניות על שם קרוב משפחה.
- התחייבות לחוב שנועדה לצמצם את הרכוש שמאוזן.
מה עושים?
מאספים דפי בנק ומסמכים שמראים את מועד ההעברה ואת הנסיבות. כשיש חשש שהעברות נמשכות, אפשר לבקש גם צו לשמירת זכויות לפי סעיף 11.
חלוקת רכוש לא שווה: הסמכויות המיוחדות לפי סעיף 8 לחוק יחסי ממון
הכלל בחוק יחסי ממון בין בני זוג הוא איזון מחצה על מחצה. סעיף 8 מאפשר לבית המשפט לסטות מכך, אבל רק כשיש נסיבות מיוחדות שמצדיקות זאת, ורק לבקשת אחד מבני הזוג.
מה בית המשפט רשאי לעשות?
במסגרת איזון המשאבים, בית המשפט או בית הדין רשאי לעשות אחת או יותר מאלה:
- לקבוע נכסים נוספים ששווים לא יאוזן.
- לקבוע שהאיזון לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר, בהתחשב בין השאר בנכסים עתידיים ובכושר ההשתכרות של כל אחד.
- לקבוע שהנכסים יאוזנו לפי שווים במועד מוקדם יותר.
- לקבוע שהאיזון יתייחס לנכסים שהיו לבני הזוג במועד מוקדם יותר.
מתי זה רלוונטי?
- כשיש פער גדול בכושר ההשתכרות, למשל כשאחד הצדדים ויתר על קריירה לטובת המשפחה.
- כשערך נכס עלה או ירד בחדות אחרי הפרידה בפועל.
- כשאחד הצדדים פעל בחוסר תום לב מובהק בענייני הרכוש.
מה חשוב לדעת
הסמכות מופעלת רק כשלא נפסק בעניין יחסי הממון בפסק דין להתרת נישואין. בפסיקה נקבע שמדובר בחריג, ומי שמבקש לסטות מהכלל צריך להציג נסיבות מיוחדות וראיות מבוססות.
בן זוג מסרב לחתום או מבריח נכס: סעיפים 11 ו-12 לחוק יחסי ממון
כשבן זוג פועל כדי לסכל את זכויותיו של השני ברכוש, או מסרב בלי סיבה לפעולה שדורשת את הסכמתו, חוק יחסי ממון בין בני זוג נותן שני כלים: צו לשמירת זכויות (סעיף 11) ואישור של בית המשפט במקום ההסכמה החסרה (סעיף 12).
מתי אפשר לבקש צו לשמירת זכויות?
לפי סעיף 11, אפשר לפנות לבית המשפט או לבית הדין כשבן הזוג עשה פעולה שיש בה כדי לסכל זכות של השני, או זכות שתקום לו בעתיד, לפי הסכם ממון או לפי הסדר איזון המשאבים. אין צורך לחכות שהנזק ייגרם. די בחשש סביר שבן הזוג עומד לעשות פעולה כזאת.
אילו אמצעים בית המשפט יכול לתת?
החוק מונה שלוש דוגמאות, והרשימה אינה סגורה:
- צו על מסירת מידע ועל מתן ערובה.
- קביעה שפעולות מסוימות יחייבו את הסכמת שני בני הזוג.
- רישום הערה בפנקס שבו רשום הנכס, למשל בלשכת רישום המקרקעין.
בן הזוג מסרב לחתום: מה קובע סעיף 12?
כשפעולה טעונה הסכמה של שני בני הזוג לפי הסכם ממון, או לפי צו שניתן לפי סעיף 11, ובן הזוג מסרב, בית המשפט רשאי לאשר את הפעולה אם מצא שהסירוב שרירותי. כשבן הזוג אינו יכול להביע את עמדתו, או שאין דרך סבירה לברר אותה, בית המשפט רשאי לאשר את הפעולה אם היא לטובת המשפחה.
חשוב לדעת: סעיף 12 חל רק על פעולה שהדרישה להסכמה נובעת מהסכם ממון או מצו כזה. כשהנכס רשום על שם שני בני הזוג והמחלוקת היא על מכירתו, הדרך היא בדרך כלל תביעה לפירוק שיתוף.
עוד נקודה: אי אפשר למכור את הזכות לאיזון
לפי סעיף 10 לחוק, הזכות לאיזון משאבים אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול כל עוד בן הזוג אינו זכאי לממש אותה. לכן, כשיש חשש להברחה, פועלים על הנכסים עצמם באמצעות הצווים שתוארו כאן.
מה כדאי לעשות?
- לפעול מהר. אחרי שנכס נמכר לצד שלישי, קשה הרבה יותר להחזיר את המצב לקדמותו.
- לאסוף מסמכים שמראים את החשש: פרסום נכס למכירה, משיכות כספים חריגות, העברות לקרובים.
- לבדוק אם קיים הסכם ממון, ומה הוא קובע על פעולות שמחייבות הסכמה.
לקריאה נוספת: איזון משאבים | הסכם ממון | עורך דין גירושין
לשיחה: 050-5076507, או בשאלון קצר.
מידע כללי בלבד, אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
