החלטה זו עוסקת בדחיית בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות מיום 9.7.2023, בעניין חובת המצאת מסמכים למומחית לכתב יד. ההחלטה ניתנה על ידי השופט סארי ג'יוסי.
הרקע והסכסוך: בין המבקש למשיב מתנהלים שלושה הליכים בנושא מקרקעין:
- תמ"ש 39543-09-17 – תביעה להצהיר על בטלות עסקת מכר משנת 2011
- תמ"ש 2317-01-19 – תביעה לבטל העברת זכויות במקרקעין משנת 1979
- תמ"ש 57594-01-21 – תביעה לביטול עסקת מקרקעין
טענות זיוף הדדיות: הצדדים העלו טענות הדדיות בדבר זיוף חתימותיהם על מסמכי העברת מקרקעין. נוכח זאת, ב-27.10.2021 מינה בית המשפט קמא מומחית לבחינת אמיתות החתימות על המסמכים.
בעיות שיתוף הפעולה: המומחית דיווחה מספר פעמים שהמבקש אינו משתף פעולה ואינו מוסר את המסמכים הדרושים. המבקש טען שהוא שינה את צורת חתימתו בשנים האחרונות מחתימתו מהשנים 2002-2005, וכי המסמכים עם החתימות המקוריות נמצאים בידי רשויות המס ורשם המקרקעין.
הצו המקורי: ב-27.11.2022 ניתן צו המורה ללשכת רישום המקרקעין וללשכת מיסוי המקרקעין להזמין את התיקים המקוריים לעיון ולצילום על ידי המומחית.
התנגדות רשויות המס: ב-16.4.2023 הגישו רשויות המס בקשה לביטול הצו, בהפנייה להוראות סעיף 105 לחוק מיסוי מקרקעין המחילות חובת סודיות על רשות המיסים ומעניקות חיסיון גורף לכלל המידע שהגיע לידיה.
החלטת בית המשפט קמא: ב-9.7.2023 בוטל הצו ביחס להמצאת המסמכים מרשויות המס, ותחתיו נקבע כי על המבקש להמציא למומחית את המסמכים הללו.
נימוקי ההחלטה: בית המשפט קבע שלא קיימת חלופה אחרת המאפשרת עריכת חוות דעת זולת המצאת המסמכים, וכי חשיפתם לא תגרום לפגיעה בלתי מידתית בצדדי שלישי שעה שהמבקש הוא צד לעסקה. בנוסף, נקבע שהמבקש צירף מסמכים אלה לחוות הדעת שהגיש לתיק והסכים תחילה שיומצאו אך חזר בו מהסכמתו, ולכן הוא מנוע מלהעלות טענות הקשורות בהמצאתם.
טענות המבקש בבקשת רשות הערעור: המבקש טען שבית המשפט קמא שגה בקביעותיו:
- שהמבקש נתן הסכמתו לעיון במסמכים ואחר כך חזר בו
- שהמבקש צירף לחוות דעתו את המסמכים שבמחלוקת
- שהמבקש לא מילא אחר הוראות המומחית ולא התייצב לפניה
- שהקביעה בנוגע לנחיצות המסמכים התבססה על תשתית עובדתית חסרה
החלטת השופט ג'יוסי: השופט דחה את בקשת רשות הערעור בהתבסס על העקרונות הבאים:
עקרון אי ההתערבות: ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בשאלות של גילוי ועיון במסמכים, לרבות אלה המוצגים לפני מומחה שמינה, והיא תעשה כן במקרים חריגים שבהם החלטתה נוגדת את הדין או גורמת לעיוות דין.
מרכזיות עמדת המומחית: השופט הדגיש שראשיתה וסופה של ההכרעה נעוצה בעמדת מומחית בית המשפט בשאלת נחיצות העיון במסמכים המקוריים. המומחית הדגישה נחיצות העיון וכי לצורך השלמת הבדיקה קיים הכרח לבדוק את החתימות במסמכי המקור הקרובות בזמן למועדי מסמכי המחלוקת בין השנים 2002-2005, במטרה לבחון את תכונות הכתיבה, דבר שאינו מתאפשר בעתקים צילומיים.
הכרה בחיסיון אך העדפת גילוי האמת: השופט הכיר בחיסיון המגיע למסמכים לפי סעיף 232 לפקודת מס הכנסה וסעיף 105 לחוק מיסוי מקרקעין, ולכן בוטל הצו כלפי רשויות המס. עם זאת, הוא קבע שנכון נהג בית המשפט קמא בחיוב המבקש להמציא את המסמכים, בהתחשב בצורך בעיון המומחית במסמכים המבוקשים.
איזון האינטרסים: השופט קבע שיש לאזן בין תכלית גילוי האמת לבין ערכים נוספים הראויים להגנה. הפגיעה האפשרית בצדדי שלישי ובחיסיון מידע הקשור אליהם ניתן לצמצם על דרך עיון המומחית בלבד במסמכים המקוריים, תוך השחרת פרטים הנוגעים לצד שלישי בחוות הדעת.
הוראות מעשיות: השופט קבע שהמומחית תעיין במסמכים המקוריים, ובהמשך כאשר תציג או תצרף לחוות דעתה העתק צילומי מהם, תדאג להשחיר פרטים הנוגעים לצד שלישי, ככל שישנם, שהרי חתימת המבקש היא הרלוונטית בלבד.
התוצאה: בקשת רשות הערעור נדחתה, המבקש חויב בהוצאות של 5,000 ₪, והסכום יועבר מהעירבון לבא כוח המשיב. ההחלטה הותרה לפרסום לאחר מחיקת שמות הצדדים.
ההחלטה ניתנה ב-20 בדצמבר 2023.
משמעות ההחלטה: המקרה מדגים את האיזון הדליקטי בין זכות הגילוי לצורך חשיפת האמת בהליכים משפטיים לבין הגנה על חיסיון מידע. השופט הכיר בחשיבות שני הערכים אך העדיף את גילוי האמת כאשר ניתן לצמצם את הפגיעה בחיסיון באמצעים מעשיים. כמו כן, ההחלטה מדגישה את חשיבות שיתוף הפעולה עם מומחי בית המשפט ואת הנכונות לאכוף זאת כנגד צד שמנסה לסרבל את ההליכים.
