ההליך עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, אשר דחה ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל בעניין שכר טרחת כונס נכסים וחלוקת נשיאת התשלום בין הצדדים. מדובר בערעור בגלגול שלישי, לאחר שבית המשפט לענייני משפחה כבר הכריע בערעור קודם, והבקשה הוגשה ללא התייחסות לאמות המידה המחייבות למתן רשות ערעור במקרים מסוג זה.
פירוק השיתוף והליכי הכינוס
הצדדים הם אחיות, אשר רכשו מקרקעין מהוריהן וניהלו הליך לפירוק שיתוף. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את תביעת פירוק השיתוף וקבע כי המקרקעין יימכרו ללא דיחוי, תוך התרשמות כי המבקשים פעלו בחוסר תום לב, עיכבו את מימוש הזכויות ונהנו ממגורים בנכס ללא תשלום. לנוכח זאת, הורה בית המשפט כי הליך המכירה יבוצע במסגרת ההוצאה לפועל, בפיקוח רשם ההוצאה לפועל, וכי מינוי כונס הנכסים ושכרו ייקבעו שם.
החלטת רשמת ההוצאה לפועל
רשמת ההוצאה לפועל קבעה את שכר טרחת כונס הנכסים בשיעור של 7% מתמורת המכר בתוספת מע"מ, ודחתה את טענת המבקשים לפיה יש להגביל את השכר ל-4% בהתאם לתקנות בית המשפט לענייני משפחה. בנוסף, נקבע כי המבקשים יישאו ב-75% משכר הטרחה, בעוד שהמשיבה תישא ב-25% בלבד, וזאת בשל התנהלות המבקשים שגרמה לסרבול ההליך ולהצורך בכינוס נכסים.
הערעור לבית המשפט לענייני משפחה
בערעור נטען כי תקנות המשפחה חלות גם על הליכי הוצאה לפועל, כי שכר הטרחה צריך להתחלק שווה בשווה, וכי יש לחשב את השכר רק ביחס לחלקי המוכרים. בית המשפט לענייני משפחה דחה את הערעור ללא צורך בתשובה או בדיון, וקבע כי תקנות המשפחה אינן חלות על הליכי הוצאה לפועל, וכי לרשם ההוצאה לפועל סמכות מלאה לקבוע הן את שיעור השכר והן את אופן חלוקתו.
הכרעת בית המשפט המחוזי
בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור וקבע כי המבקשים לא עמדו באמות המידה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי. נקבע כי אין מדובר בשאלה עקרונית, חוקתית או ציבורית, אלא במחלוקת קונקרטית.
מעבר לכך, נקבע כי החלטות הערכאות הקודמות נכונות גם לגופן: תקנות המשפחה חלות רק כאשר בית המשפט לענייני משפחה ממנה כונס נכסים ופוסק את שכרו, ולא כאשר ההליך מתבצע בהוצאה לפועל. כן נקבע כי חלוקת שכר הטרחה באופן בלתי שוויוני מוצדקת נוכח חוסר תום הלב של המבקשים. בשל העלאת טענות סרק, חויבו המבקשים בהוצאות לטובת אוצר המדינה.
