פסק הדין עוסק בבני זוג שנישאו בשנת 2009 ולהם שני ילדים קטינים, אשר לאחר פרידתם בשנת 2023 ניהלו הליך רכושי סביב דירת מגוריהם המשותפת. הדירה נרכשה במהלך הנישואין במסגרת "מחיר למשתכן" והיא בבעלות משותפת של הצדדים. המשיב והקטינים המשיכו להתגורר בדירה, בעוד המבקשת עברה להתגורר בבית אמה. המשיב הגיש תביעה לאיזון משאבים ולפירוק השיתוף בדירה.
ההסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין
במהלך דיון בבית המשפט לענייני משפחה הגיעו הצדדים להסכמות מקיפות, אשר קיבלו תוקף של פסק דין. הוסכם כי תיבחן יכולת כל אחד מהצדדים לרכוש את חלקו של האחר בדירה, וככל ששניהם יוכלו לעשות כן – תיערך ביניהם התמחרות. נקבע לוח זמנים ברור: תשלום בתוך 60 ימים ממועד סיום ההתמחרות, שאם לא כן תקום לצד השני הזכות לרכוש את הדירה או למכור אותה לצד ג'.
ההתמחרות והבקשה להארכת מועד
לאחר קבלת אישורים עקרוניים מהבנקים, נערכה התמחרות בין הצדדים, שבסיומה זכתה המבקשת במחיר הגבוה משמעותית משומת הדירה. חרף זאת, המבקשת לא עמדה במועד שנקבע להעברת התשלום למשיב, ופנתה לבית המשפט בבקשה להארכת מועד של עשרה ימים. בבקשתה טענה לקשיים בקבלת משכנתא, עיכובים מצד הבנק, צורך באישור חריג ממשרד השיכון, והיעדר שיתוף פעולה מצד המשיב.
החלטת בית המשפט לענייני משפחה
בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה להארכת מועד וקבע כי ההסכם אושר כפסק דין בנוכחות הצדדים ובאי כוחם, וכי אין מקום לשנותו בדיעבד ללא הסכמת הצד השני. הודגש כי המבקשת לא ביקשה ארכה בטרם חלף המועד, וכי למשיב אינטרס הסתמכות ברור למימוש זכותו לרכוש את הדירה במחיר השמאות, הנמוך משמעותית מהצעת המבקשת בהתמחרות.
הערעור והכרעת בית המשפט המחוזי
בית המשפט המחוזי נתן רשות ערעור, דן בבקשה כבערעור ודחה אותו לגופו. נקבע כי המבקשת לא עמדה בלוחות הזמנים שנקבעו בהסכמה, וכי טענותיה בדבר הכשלת המימון אינן נתמכות בראיות ואינן מצדיקות התערבות בהחלטה. הודגש כי ערכאת הערעור אינה מחליפה את שיקול דעת הערכאה הדיונית, אלא מתערבת רק במקרים חריגים של טעות מהותית – שלא התקיימה במקרה זה. עיכוב הביצוע בוטל והמבקשת חויבה בהוצאות.
