בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בקריות מיום 10.2.2025, במסגרתה דחה בית המשפט את בקשת המבקשת למינוי אקטואר/רו"ח חוקר בתביעה רכושית.
המבקשת והמשיב נישאו בשנת 1999 בנישואים אזרחיים, ולהם שלושה ילדים בגירים. בדצמבר 2024 הגישה המבקשת תובענה רכושית, במסגרתה ביקשה למנות רו"ח חוקר, לבצע איזון לא שוויוני, לפרק את השיתוף בדירת הצדדים, ולחייב את המשיב להעביר למבקשת 70% מההוצאות ששילמה מיום הפירוד.
במסגרת בקשתה למינוי רו"ח חוקר, טענה המבקשת כי המשיב בעל עסק עצמאי וכי רוב הכנסותיו מהעסק הן במזומן. לדבריה, ב"כ הצדדים סיכמו על פנייה לאקטואר מוסכם (רו"ח ירון ואקנין), אך חוות דעתו לא הייתה מקיפה והמענה שניתן לשאלות ההבהרה היה שגוי, דל ובלתי מספק. עוד טענה כי המשיב הסתיר בבית הצדדים שתי קופסאות ובהן 600 אש"ח במזומן, אותן העלים עם תחילת ההליכים.
מנגד טען המשיב כי המבקשת הייתה חשופה לכל המידע הכלכלי, והאקטואר עליו היא מתרעמת נבחר על ידה. המבקשת שלחה לאקטואר שאלות הבהרה וקיבלה תשובות, אך בחרה שלא לקבל את חוות הדעת. העסק של המשיב אמנם מקבל תקבולים במזומן, ולצדדים הייתה קופת מזומן בבית, אך הטענה לפיה נצברו בקופה 600 אש"ח אינה נכונה.
בית משפט קמא דחה את הבקשה, בקובעו כי:
- בפסיקה קיימות שתי גישות ביחס למינוי רו"ח חוקר לפני שמיעת ראיות
- לפי גישה אחת, התובעת צריכה קודם להוכיח את טענותיה כי הנתבע העלים רכוש
- לפי גישה שנייה, מינוי רו"ח חוקר הוא מכשיר אפקטיבי המייעל את הדיון, במיוחד כשכל המידע מצוי אצל הנתבע
- במקרה הנדון לא התקיימו התנאים למינוי רו"ח חוקר בשלב כה מוקדם, לפי שתי הגישות
השופט חננאל שרעבי דחה את בקשת רשות הערעור, בקובעו כי החלטה אם למנות מומחה אם לאו היא החלטה דיונית מובהקת המצויה בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, וערכאת הערעור לא תתערב בהחלטות מסוג זה אלא במקרים חריגים.
המקרה הנדון אינו נופל לגדר אותם מקרים חריגים. המבקשת לא פרשה, בשלב זה של ההליך, תשתית ראייתית מספקת להוכחת טענותיה בדבר העלמת רכוש ואי סדרים כספיים ורכושיים מצד המשיב. כמו כן, בית משפט קמא לא סתם את הגולל על אפשרות המבקשת לבקש בעתיד מינוי מומחה חוקר בתיק.
