בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת לירון זרבל קדשאי) מיום 26.12.2024, אשר דחתה את בקשת המבקשת (האם) לחייב את המשיב (האב) להמציא אישורים ואסמכתאות בנקאיות ואחרות הנוגעים לפעילות חברות ושותפויות בהן יש לו חלק.
רקע עובדתי: המבקשת והמשיב ניהלו קשר זוגי, ממנו נולד בנם הקטין בשנת 2023. לאחר שנפרדו, הגישה המבקשת תביעת מזונות נגד המשיב. במסגרת תביעת המזונות, הגישה המבקשת בקשה לגילוי מסמכים, בה דרשה מהמשיב להמציא מסמכים הנוגעים לפעילות חברות ושותפויות בהן הוא בעל חלק, וכן אישורים בדבר משיכות כספים מחשבונותיו.
המבקשת טענה כי המשיב מנהל את עסקיו במזומן, ולא מספק פרטים מלאים על הכנסותיו, וכי קיים פער מהותי בין הכנסותיו המוצהרות לבין רמת חייו. המשיב התנגד לבקשה בטענה כי המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים, וכי מדובר בניסיון לדוג מידע ו/או לנהל תביעה רכושית במסגרת תביעת מזונות.
בית המשפט לענייני משפחה דחה את בקשת המבקשת לגילוי המסמכים המבוקשים, בקצרה, בנימוק שהיקף החומר שגילויו הותר נגזר מהעובדה שמדובר בתביעת מזונות ולא בתביעה רכושית.
טענות המבקשת בערעור: המבקשת טענה כי שגה בית המשפט קמא בכך שדחה את בקשתה לגילוי מסמכים. לטענתה:
- רלוונטיות המסמכים: המסמכים המבוקשים רלוונטיים ואף חיוניים לצורך בירור יכולותיו הכלכליות של המשיב, ומהווים נדבך הכרחי להערכת דמי המזונות שיש לפסוק.
- פער בין רמת חיים להכנסות מוצהרות: קיים פער ניכר בין הכנסותיו המוצהרות של המשיב לבין רמת חייו בפועל, וכי המסמכים יאפשרו לחשוף את הכנסותיו האמיתיות.
- זכות הקטין למזונות הולמים: דחיית הבקשה פוגעת בזכותו של הקטין למזונות הולמים, התואמים את רמת החיים של הוריו.
- חובת גילוי מוגברת: על הצדדים בהליכי משפחה, ובמיוחד בהליכי מזונות, מוטלת חובת גילוי מוגברת, המצדיקה הרחבת היקף גילוי המסמכים.
- הנמקה קצרה: ההחלטה ניתנה בנימוק קצר וכללי, ולא התייחסה לטענותיה הספציפיות בדבר הכנסותיו הלא מדווחות של המשיב.
החלטת בית המשפט המחוזי (כב' השופט חננאל שרעבי): בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת רשות הערעור, וקבע כי יש להחזיר את התיק לבית המשפט קמא על מנת שידון שוב בבקשה לגילוי מסמכים באופן מפורט ומנומק:
- היקף הגילוי בתביעת מזונות: בית המשפט חזר והדגיש כי בתביעת מזונות, היקף גילוי המסמכים הוא רחב, ועשוי לכלול גם מסמכים הנוגעים להכנסות ורכוש של מי שהיה "קרוב משפחה", או למסמכים הנמצאים בידי צד שלישי, כאשר יש להם רלוונטיות לבירור יכולת התשלום של החייב במזונות.
- פגיעה באינטרס הציבורי ובזכות הקטין: דחייה גורפת של בקשה לגילוי מסמכים במקרים של חשד לפער בין הכנסות מוצהרות לרמת חיים, עלולה לפגוע קשות באינטרס הציבורי למנוע הברחת נכסים ו/או אי דיווח אמת על הכנסות, ובעיקר, בזכותם של קטינים למזונות ראויים.
- חובת הנמקה מפורטת: בית המשפט קבע כי ההחלטה קמא הייתה קצרה ולא מספקת, ולא התייחסה לגופן של הטענות שהעלתה המבקשת בדבר רלוונטיות המסמכים וחשיפת הכנסותיו האמיתיות של המשיב.
- מדיניות שיפוטית: לא ניתן לאפשר מצב שבו צד מתחמק מחובת גילוי מסמכים, ובכך פוגע בזכות הצד השני, ובמיוחד בזכותם של קטינים, לברר את מלוא האמת.
תוצאה: בקשת רשות הערעור התקבלה. החלטת בית המשפט קמא בוטלה. התיק הוחזר לבית המשפט לענייני משפחה על מנת שידון מחדש בבקשת המבקשת לגילוי מסמכים, באופן מפורט ומנומק, וזאת תוך התייחסות לטענות שהועלו בבקשת רשות הערעור. לא נפסקו הוצאות בערעור.
