בית המשפט המחוזי דחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 27.3.23 , שדחה את תביעת המערערת (האם) למנות אותה כאפוטרופסית על בתה (המשיבה 4, להלן: ש'). בית המשפט אישר את המשך מינויה של המשיבה 2 (עמותה) כאפוטרופסית על ש'.
רקע והליכים קודמים: ש', ילידת 1996, אובחנה כסובלת מהפרעת אישיות עם סממנים פסיכוטיים ומתגוררת עם הוריה. בשנת 2003, ש' ואחיה הוכרזו כקטינים נזקקים ושולבו במסגרות חוץ-ביתיות. העמותה מונתה כאפוטרופוס על ש' ביום 10.4.19, מכיוון שאף אחד מהוריה לא היה מסוגל לדאוג לטובתה.
האם הגישה תביעה ב-4.8.21 למינויה כאפוטרופסית במקום העמותה, בטענה לטיפול כושל מצדה. תסקיר שהוגש ביום 23.2.22 המליץ לדחות את בקשת האם ולהותיר את העמותה כאפוטרופוס, תוך ציון שהאם מאובחנת כבעלת הפרעת אישיות גבולית עם מצבים פסיכוטיים, אינה מבינה את צרכיה של ש', מחבלת בטיפול ונוקטת לעיתים באלימות מילולית ופיזית כלפי נציגי העמותה.
התסקיר ציין כי ש' עברה אשפוזים פסיכיאטריים רבים, כולל אשפוז בכפייה בחו"ל לאחר שהאם נסעה איתה מבלי לדווח לעמותה. האב אף הוא מכחיש את מצבה של ש' וסבור שהיא אינה זקוקה לטיפול תרופתי. תסקיר מעודכן מיום 15.3.23 חזר על המלצותיו וציין כי ההורים אינם משתפים פעולה ואינם מודעים לחומרת מצבה של ש'. בית המשפט קמא דחה את תביעת האם והותיר את העמותה כאפוטרופוס.
טענות המערערת (האם) בערעור: האם טענה כי בית המשפט קמא שגה בכך שפסק דין ניתן ללא שמיעת כל העדויות, במיוחד עדות הפסיכולוג מר טומי פלד, אשר נתן חוות דעת לפיה הוריה של ש' מטפלים בה במסירות. היא הוסיפה כי בית המשפט לא נתן משקל מספיק לעמדת ש' שביקשה שהוריה ישמשו כאפוטרופסים עליה, וכי מצבה של ש' השתפר מאוד בשנתיים האחרונות בזכות טיפול הוריה. האב תמך בעמדת האם.
תמצית טענות המשיבה 3 (משרד הרווחה): שירותי הרווחה שללו נחרצות את מינוי ההורים לאפוטרופסים, וקבעו כי קיים חוסר התאמה מוחלט. נטען כי ההורים חסרי תובנה למצבה של ש', מכחישים את בעיותיה הנפשיות, מסרבים לשתף פעולה עם גורמי טיפול ומחבלים בדרכי הטיפול. צוין כי הטיפול של ש' אצל פסיכולוג חינוכי אינו הולם את מצבה. השיפור במצבה של ש' הינו חלקי ונובע ממעורבות העמותה וההליך המשפטי.
הכרעת בית המשפט המחוזי: בית המשפט המחוזי, מפי השופט נפתלי שילה, דחה את הערעור.
- התאמת ההורים: נקבע כי שני ההורים אינם מסוגלים לשמש אפוטרופסים על ש'. האם לא הפנימה את חומרת מצבה הנפשי של ש', מחבלת במאמצי העמותה לשיקום , מונעת גישה של בקרים ומונעת טיפול תרופתי סדיר. האב מכחיש את מחלתה של ש' ורואה בטיפוליה קנוניה. חוסר תובנה והכחשה זו עלולים לגרום נזק לש'.
- עדות הפסיכולוג פלד: נדחתה הטענה לפגם בהליך בשל אי שמיעת עדות פלד. נקבע כי פלד הוא פסיכולוג חינוכי ואינו בעל הידע לאבחן ולטפל במצבה המורכב של ש'. עדותו אינה רלוונטית לשאלת זהות האפוטרופוס.
- רצון הקטינה: רצונה של ש' נשקל, אך ניתן לו משקל מועט אל מול כובד הראיות המעידות על חוסר התאמת ההורים.
- המלצות התסקיר: בית המשפט חזר וקבע כי יש לתת משקל רב לתסקיר עובדים סוציאליים, ויש צורך בנימוקים כבדי משקל כדי לסטות מהמלצותיהם. במקרה זה, התסקירים והעדויות תמכו באופן חד משמעי בהמשך מינוי העמותה.
תוצאה: הערעור נדחה. לא נפסקו הוצאות, בין היתר, לאור מצבה של המערערת.
