בפסק הדין נדונה סוגיית אבהותו של גבר כלפי קטינה, במצב בו טרם ניתן פסק דין הצהרתי המכיר באבהות, אך האם טענה כי מדובר באב, והתבקשה פסיקת מזונות זמניים לקטינה.
הצדדים קיימו קשר זוגי קצר בשנת 2022, ולאחר פרידתם נולדה הקטינה. האב הכחיש את אבהותו וטען כי האם הרתה לאחר הפסקת הקשר, אך סירב לבצע בדיקת רקמות שתוכל לשלול או לאשש את אבהותו. האם הגישה בקשה למזונות זמניים והאב התנגד לה תוך הדגשת זכותו לפרטיות וטען שלא הוכחה ולו לכאורה אבהות מצדו.
בית המשפט קבע כי בנסיבות בהן קיימת טענת אבהות, הנתמכת בתצהיר, וניתן להצביע על קשר רומנטי רלוונטי, ולא קיים נתון אחר המחליש את הטענה, הרי שאין מניעה לקביעת מזונות זמניים עד להכרעה בסוגיית האבהות. הודגש כי טובת הקטין עומדת בראש סדר העדיפויות ויש לספק את צרכיו אף אם טרם נקבעה אבהות באופן ודאי. כמו כן נקבע, כי סירובו של אדם לבצע בדיקה, כאשר הוא ביכולתו להפריך את הטענה נגדו, פועל לחובתו ומשקף הימנעות מהבאת ראיה.
לפיכך חויב האב במזונות זמניים חודשיים בסך 1,400 ש"ח, תוך קביעה שאין בכך להוות קביעת אבהות, אלא להבטיח את צרכיה ההכרחיים של הקטינה באופן זמני.
הרקע המשפטי
לפי סעיף 3א לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו. סעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה מסמיך את בית המשפט לדון בתובענות למזונות ולאבהות.
מה ניתן ללמוד מההחלטה
נקבע שאפשר לפסוק מזונות זמניים עוד לפני הכרעה באבהות, כשהטענה נתמכת בתצהיר ובקשר רלוונטי בין הצדדים. טובת הקטין קודמת, וסירוב לבדיקה שיכולה להפריך את הטענה פועל לחובת המסרב.
לקריאה נוספת: אימוץ ילד של בן הזוג | עורך דין לענייני משפחה ברחובות | פסקי דין בדיני משפחה לפי נושא