פסק הדין בתיק 1168430/4, שניתן בבית הדין הרבני הגדול ביום י"ז באב תש"ף (7.8.2020), עוסק בהבדלים המהותיים והמעשיים בין סדרי הדין וחקירות הצדדים בבית הדין הרבני לבין אלו שבבית המשפט האזרחי.
רקע המקרה
במקרה זה, בית הדין הרבני האזורי בתל אביב התיר לבאת כוח המשיבה לחקור את המשיבה בחקירה ראשית נוספת, לאחר שנחקרה בחקירה נגדית על ידי בא כוח המערער. המערער טען כי יש להגביל את החקירה החוזרת לנושאים שעלו בחקירה הנגדית, בהתאם לכללים הנהוגים בבתי המשפט האזרחיים.
עמדת בית הדין הרבני הגדול
בית הדין הרבני הגדול דחה את הערעור, וקבע כי סדרי הדין בבתי הדין הרבניים שונים מאלה שבבתי המשפט האזרחיים. הדיינים הדגישו כי מטרת ההליך בבית הדין הרבני היא לברר את האמת לאמיתה, ולכן יש לאפשר גמישות רבה יותר בניהול החקירות. הם ציינו כי בהתאם לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים, בית הדין רשאי לאפשר חקירה ראשית נוספת לצורך הבהרת טענות הצדדים.
מסקנות והשלכות
פסק הדין מדגיש את ההבדלים המהותיים בין סדרי הדין בבתי הדין הרבניים לבין אלו שבבתי המשפט האזרחיים. בעוד שבבתי המשפט האזרחיים קיימים כללים נוקשים לגבי סדר החקירות, בבתי הדין הרבניים קיימת גמישות רבה יותר, המאפשרת לבית הדין לנהל את ההליך באופן שיביא לגילוי האמת.
הרקע המשפטי
לפי סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל נתונים לשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים, ולפי סעיף 3 לחוק בית הדין מוסמך גם בעניינים הכרוכים בתביעת הגירושין.
מה ניתן ללמוד מההחלטה
סדרי הדין בבתי הדין הרבניים שונים מאלה של בתי המשפט האזרחיים, ומטרתם בירור האמת. לכן אפשר לאפשר חקירה נוספת גם מעבר לגבולות החקירה החוזרת המקובלים.
לקריאה נוספת: סמכות בית הדין הרבני | בקשה ליישוב סכסוך | פסקי דין בדיני משפחה לפי נושא
