בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה באשדוד מיום 06.07.2023, שבגדרה נדחתה בקשת המבקש לחיוב המשיבה להשתתף בתשלום החזרים חודשיים של הלוואה המובטחת במשכנתא ורובצת על מגרש. השאלה המרכזית הייתה האם להתערב בהחלטת ביניים זו שניתנה במסגרת הליך איזון משאבים ופירוק שיתוף במקרקעין, וטרם הכרעה סופית בעניין מסת הנכסים, שוויים ומועד הקרע.
רקע והליכים קודמים: הצדדים הם בני זוג נשואים ולהם שתי בנות קטינות. נישואיהם עלו על שרטון והם אינם דרים עוד בכפיפה אחת. במהלך הנישואין רכשו הצדדים זכויות במגרש, הרשומות על שמם ועל שם הורי המבקש בחלקים שווים (1/4 לכל אחד), שיועד לבניית בית דו-משפחתי. על רקע הפרידה ננקטו הליכים משפטיים רבים, כולל הליכי רכוש ומזונות.
המבקש הגיש תביעה לאיזון משאבים ופירוק שיתוף, ובה עתר, בין השאר, למכירת המגרש וחלוקת התמורה בניכוי החזרי המשכנתא בהם נשא מפברואר 2021. המשיבה הגישה תביעה נגדית לסעד הצהרתי בעניין זכויותיה במגרש.
בישיבת קדם משפט ב-03.04.2023, טענת המבקש לחיוב המשיבה בהחזרי המשכנתא נטענה בעל פה ובית המשפט הורה להגיש בקשה בכתב, תוך ציון שיש להציג תשתית ראייתית מתאימה. כמו כן, הצדדים הגיעו להסדר דיוני להגשת תצהירים ובהם פירוט תשלומים למימון רכישת המגרש. המבקש והוריו לא הגישו את התצהירים הנדרשים.
המבקש הגיש בקשה לחיוב המשיבה בהחזרי המשכנתא ב-29.05.2023, באיחור ניכר מהמועד שנקצב לכך. ב-06.07.2023 נדחתה בקשה זו על ידי בית המשפט לענייני משפחה, בנימוק שמחלוקות כוללות בנוגע לאיזון משאבים וזכויות הצדדים צריכות להתברר במסגרת ההליכים התלויים ועומדים.
טענות הצדדים בערעור:
המבקש טען כי סוגיית נשיאת החזרי המשכנתא אינה קשורה לאיזון משאבים, וכי אין לכפות עליו לשאת בחלקה של המשיבה בהחזרים מאחר שהם פרודים וקיימת הפרדה כלכלית. הוא טען שההחלטה אינה הוגנת ואינה מנומקת, ולמשיבה יכולת כלכלית גבוהה מזו הנטענת. עוד טען כי הוא כורע תחת הנטל ועלול להיגרר להליכי מימוש המגרש על ידי הבנק.
המשיבה טענה כי ההחלטה היא החלטת ביניים נכונה, מנומקת וצודקת, שמטרתה שמירה על המצב הקיים. לטענתה, המבקש נוהג בחוסר תום לב בכך שלא המציא אסמכתאות לגבי מימון הרכישה, למרות שהן בחזקתו. היא ציינה שדמי המזונות שנפסקו נמוכים, וכי אם המבקש יסכים למכירת המגרש ללא דיחוי, יתייתר הצורך בתשלום החזרי המשכנתא. היא אינה מתנערת מחובתה לשאת במחצית ההלוואות, אך היותה זכאית לכספים מהמבקש אגב איזון המשאבים וטרם נקבע מועד הקרע, אין מקום לחייבה בשלב זה.
החלטת בית המשפט המחוזי: בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור. השופטת פאני גילת כהן קבעה כי תוצאת בית המשפט קמא נכונה, אף שראוי היה לבססה על נימוקים נוספים.
- חוסר תום לב דיוני: בית המשפט הדגיש כי בקשת המבקש נגועה בחוסר תום לב. המבקש לא הציג מסמכים הנוגעים למימון רכישת המגרש, למרות החלטה שיפוטית והסכמה דיונית. הוא בחר לקיים החלטה אחת (הגשת הבקשה לחיוב בהחזרים) ולהפר החלטה אחרת (גילוי המידע). התנהלות זו, הכוללת הימנעות מהצגת מסמכים רלוונטיים ופנייה להליך ערעורי במקום ריפוי המחדל, עולה כדי חוסר תום לב דיוני.
- שלושת נדבכי החיוב: בית המשפט פירט כי חיוב בהחזרי משכנתא כולל שלושה נדבכים: עצם החיוב, שיעור ההשתתפות ומועד החיוב (שוטף או בדיעבד). המשיבה אינה חולקת על עצם החיוב, אך קיימת מחלוקת בנוגע לשיעור ההשתתפות ולמועד החיוב.
תוצאה: בקשת רשות הערעור נדחתה.
