נימוקים לדחיית בקשה למתן צו עיקול לצורך תביעת כתובה – תיק 1254901/4

פסק הדין בתיק 1254901/4, שניתן בבית הדין הרבני האזורי בחיפה ביום כ"ב בחשוון תשפ"ב (28.10.2021) על ידי הדיין הרב אפרים בוגרד, עוסק בבקשה למתן צו עיקול לצורך תביעת כתובה. הבקשה נדחתה, ובית הדין נימק את החלטתו בשיקולים הלכתיים ומעשיים.

נימוקים לדחיית הבקשה:

  1. היעדר עילת עיקול מספקת: הבקשה לא הצביעה על חשש ממשי להברחת נכסים או על נסיבות חריגות המצדיקות עיקול מיידי.

  2. שיקולי איזון ומידתיות: בית הדין הדגיש את הצורך באיזון בין זכויות הצדדים, וקבע כי הטלת עיקול בשלב זה עלולה לפגוע בזכויות המשיב ללא הצדקה מספקת.

  3. היעדר תביעה עיקרית: הבקשה לעיקול הוגשה ללא תביעה עיקרית מבוססת, דבר שפוגע בלגיטימיות של הסעד המבוקש.

  4. שיקולים הלכתיים: בית הדין התייחס למחלוקות הלכתיות בנושא עיקול, והעדיף להימנע מהטלת סנקציות כלכליות ללא בסיס הלכתי מוצק.

הרקע המשפטי

עיקול זמני הוא סעד חריג שנועד להבטיח ביצוע של פסק דין עתידי. בית הדין בוחן אם יש תביעה עיקרית מבוססת, אם יש חשש ממשי להברחת נכסים, ומהו מאזן הנוחות בין הצדדים.

מה ניתן ללמוד מההחלטה

הבקשה נדחתה בין היתר משום שלא הוצבע על חשש ממשי להברחת נכסים, ומשום שלא הייתה תביעה עיקרית מבוססת. מי שמבקש עיקול להבטחת כתובה צריך להגיש תביעה עיקרית מסודרת ולהביא ראיות לחשש קונקרטי.

איך מגישים בקשה לעיקול להבטחת כתובה

  • מגישים תביעה עיקרית מסודרת לפני הבקשה או יחד עימה.
  • מצרפים ראיות לחשש ממשי: פרסום נכס למכירה, העברת כספים או הצהרות על כוונה לעזוב את הארץ.
  • מפרטים אילו נכסים מבקשים לעקל ומה שוויים, כדי שהעיקול יהיה מידתי.
  • מסבירים מדוע הנזק בלי עיקול גדול מהנזק שהעיקול יגרום לצד השני (מאזן הנוחות).
  • פועלים מהר. עיקול שמתבקש אחרי שהנכסים כבר הועברו מאבד מערכו.
עו"ד קובי ישראל מחייך בחולצה לבנה ועניבה שחורה עם ידיים שלובות
מלאו את הטופס: