פסק הדין בעניין רמ"ש 21988-07-24 ג' נ' ב' עוסק בבקשת רשות ערעור שהגישה אם על החלטת בית משפט לענייני משפחה אשר הורה על הקפאת חיוב המזונות הזמניים שנפסקו לאב, בשל שהות הילדים אצלו בפועל.
הסוגיה שנדונה:
האם היה מקום להקפיא את חיוב המזונות הזמניים למרות שהאב רק טען כי הילדים מצויים אצלו, והאם החלטה זו ניתנה ללא נימוק מספק.
פרטי המקרה:
- בין הצדדים מתנהלים הליכים בענייני משמורת ומזונות.
- ביום 27.7.22 ניתן חיוב זמני במזונות נגד האב.
- ביום 19.5.24 הגיש האב בקשה לביטול חיוב המזונות, בטענה כי הילדים מצויים אצלו במלוא הזמן.
- האם לא הכחישה בתגובתה את השהות בפועל אצל האב, אלא טענה שהוא מונע מהם לשהות עמה.
- ביום 7.6.24 ניתנו שתי החלטות עוקבות:
- הראשונה – קיבלה את בקשת האב להעברת הקצבאות אליו.
- השנייה – הקפיאה זמנית את חיוב המזונות עד לדיון הקרוב.
- האם ערערה רק על ההחלטה השנייה, מבלי לציין את ההחלטה הראשונה או לצרפה.
טענות הצדדים:
- האם טענה שההחלטה השנייה חסרת נימוק וללא בסיס.
- האב טען (בבקשתו המקורית) כי האם סירבה לקחת את הילדים, וצירף לכך הודעת SMS ודברים שנאמרו על ידה בדיון בצו הגנה.
קביעות בית המשפט:
- השופט קבע כי אין מחלוקת שהילדים שוהים כיום אצל האב.
- האם כשלה באי צירוף מסמכים מהותיים, לרבות החלטות רלוונטיות.
- ההחלטה השנייה (מושא הערעור) ניתנה בזיקה ברורה להחלטה הראשונה, ולכן אינה עומדת בפני עצמה.
- בית המשפט דחה את הבקשה לרשות ערעור בקובעו כי לא נפלה שגגה בהחלטת הערכאה הדיונית, שכן מדובר בהחלטה זמנית בלבד עד לדיון שנקבע (אשר נדחה בהסכמה לנובמבר).
הכרעת בית המשפט:
- הבקשה נדחית.
- לא נפסקו הוצאות.
- פסק הדין ניתן לפרסום בהשמטת פרטי הזיהוי של הצדדים.
