סוגייה נדונה: בקשה להזמנת תסקיר עו"ס לסדרי דין לבחינת שינוי נסיבות מהותי בהסדרי שהות
פסק הדין עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב, אשר נעתר לבקשת המשיב (האב) והורה על הזמנת תסקיר עו"ס לסדרי דין. התסקיר נועד לספק המלצות בקשר למספר סעדים שהתבקשו בכתב התביעה המתוקן שהגיש האב בעניין בתו המשותפת (הקטינה).
המבקשת (האם) התנגדה להזמנת התסקיר, בטענה כי לא חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק את בחינת הסדרי השהות מחדש, וכי ההליך נועד להטריד אותה. בקשה זו הוגשה לאחר שבקשת רשות ערעור קודמת שהגישה המבקשת על החלטה דומה (הזמנת תסקיר), התקבלה בצעד חריג וגרמה לביטול ההחלטה הקודמת.
השופט שאול שוחט דחה את בקשת רשות הערעור. הניתוח התבסס על מספר עקרונות:
ראשית, היקף ההתערבות של ערכאת ערעור בהחלטות ביניים: השופט חזר על הכלל לפיו ערכאת ערעור תתערב בהחלטות ביניים (כמו הזמנת תסקיר) רק במקרים חריגים ונדירים, שבהם נגרם נזק בלתי הפיך, זכויות הצדדים מושפעות באופן מהותי, או שההליך עלול להתנהל באופן מיותר או שגוי. במקרה זה, הזמנת תסקיר אינה נחשבת כנזק כזה המצדיק התערבות מיידית, שכן מטרתה היא לברר את טובת הקטינה ולקבל חוות דעת מקצועית.
שנית, התשתית הלכאורית הנדרשת להזמנת תסקיר: השופט הדגיש כי קביעת תסקיר נועדה לסייע לבית המשפט בקבלת החלטות בנוגע לטובת הקטין, והיא דורשת תשתית לכאורית בלבד בדבר שינוי נסיבות מהותי. אין צורך להוכיח את שינוי הנסיבות באופן מוחלט כבר בשלב המקדמי, שכן התסקיר עצמו נועד לבחון זאת לעומק. השופט קבע כי בניגוד להחלטה הקודמת (שבוטלה בערעור קודם), בהחלטה הנוכחית בית המשפט קמא נימק בצורה מספקת מדוע מצא כי האב עמד ברף המינימלי הנדרש להצבת תסקיר, וכי קיימת תשתית לכאורית מספקת המצדיקה בחינה מחודשת של המצב הקיים. הוא ציין כי בית המשפט קמא פירט נימוקים משכנעים לתשתית זו, כולל טענות האב לפיהן האם מסיתה את הקטינה נגדו ומסרבת לאפשר קשר איתה.
שלישית, ההבחנה בין הזמנת תסקיר להכרעה בתביעה: השופט הבהיר כי החלטה המורה על הזמנת תסקיר אינה בגדר קבלת התביעה כשלעצמה, ואינה מייתרת את הצורך להידרש במסגרת פסק הדין לשאלה אם חל שינוי משמעותי בנסיבות ששררו בעת מתן פסק הדין הקודם. התסקיר הוא כלי עזר לבית המשפט, ולא תחליף לבירור העובדתי והמשפטי המלא.
רביעית, המשמעות של קיום "משפט זוטא": השופט ציין כי דרישה לבחינה מעמיקה יותר של התשתית הלכאורית (כפי שדרשה המבקשת) בשלב הזמנת התסקיר, משמעותה קיום "משפט זוטא" על הנושאים שיצטרכו להיבחן ממילא במסגרת הדיון העיקרי בתביעה. דבר זה יסרבל את ההליך ויאריך אותו, בניגוד לעיקרון של ייעול וריכוז הדיון.
לסיכום, בית המשפט המחוזי דחה את הערעור ואישר את החלטת בית המשפט לענייני משפחה להזמין תסקיר עו"ס לסדרי דין. ההחלטה מדגישה את החשיבות של קבלת חוות דעת מקצועיות בענייני קטינים, את היקף שיקול הדעת הרחב של בית המשפט קמא בהחלטות ביניים, ואת העובדה כי די בתשתית לכאורית בלבד כדי להצדיק הזמנת תסקיר, כאשר הבירור המהותי יתבצע בהמשך ההליך.
