בפסק דין זה של בית המשפט המחוזי דן הרכב שופטים בערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בעניין ירושת מנוחה שחתמה על שתי צוואות – צוואה הדדית עם בעלה המנוח וצוואה שנייה שביטלה את הראשונה. המקרה כולל סוגיות מורכבות של כשרות לצוות, השפעה בלתי הוגנת והעברות כספיות גדולות בסוף החיים.
עובדות המקרה והמחלוקת המנוח נפטר במאי 2017 ואשתו המנוחה באפריל 2019. בחיים חתמו בני הזוג על צוואות הדדיות (מאי 2017) שהורישו את הרכוש לבן הזוג הנותר, ואם לא – לשלושת ילדיהם בחלקים שווים, עם מינוי נאמן לכספים. לאחר פטירת המנוח נוהל הליך משפטי סביב הנאמנות, במסגרתו נחתם הסכם יורשים. באוגוסט 2018 חתמה המנוחה על צוואה שנייה שהורישה את רכושה רק לשני בניה (המשיבים) ונישלה את הבן השלישי (המערער).
העברות הכספיות והמצב הרפואי במרץ 2019, כשהמנוחה הייתה חולה סרטן בשלב מתקדם ושהתה במוסד סיעודי, הועברו לחשבונה 1.5 מיליון שקלים מעיזבון המנוח. תוך שישה ימים העבירה 1.4 מיליון שקלים למשיבים במתנה, בליווי מכתב בכתב ידה. המערער טען שהעברות אלו בוצעו תחת השפעה בלתי הוגנת וכשהמנוחה לא הייתה כשירה להבין את מעשיה.
עמדת המומחה הרפואי והבחינה הקוגניטיבית בית המשפט מינה מומחה רפואי שקבע כי למרות מצבה הגופני הקשה של המנוחה, לא נמצא פגם ברצונה וכשירותה לבצע את העברות הכספים. העדויות של הצוות הרפואי והבנק תמכו במסקנה שהמנוחה הייתה צלולה קוגניטיבית, למרות סבלה הגופני.
הכרעת בית המשפט והתמודדות עם "הלכת החוטים השזורים" בית המשפט קמא אישר את תקפות הצוואה השנייה וההעברות הכספיות. המערער ערער בטענה שמכלול הראיות – מעורבות המשיבים, מצבה הרפואי של המנוחה, הסכסוך המשפחתי והשינוי הדרמטי ברצונה – מחייב ביטול לפי "הלכת החוטים השזורים". לפי הלכה זו, חוטים שונים של עילות שונות יכולים להישזר יחד ולהוביל למסקנה של השפעה בלתי הוגנת.
ההחלטה הסופית בית המשפט המחוזי דחה את הערעור. השופטים קבעו כי למרות מדובר במקרה גבולי המעורר תהיות, לא הוכחה השפעה בלתי הוגנת. בית המשפט הדגיש שהמנוחה הייתה עצמאית בעת חתימת הצוואה השנייה, הביעה עמדה ברורה בפני השופט, ושמרה על יכולתה הקוגניטיבית גם במצבה הרפואי הקשה. הערעור נדחה ללא צו להוצאות בשל גבוליות המקרה.
הפסק דין מדגיש את הקושי בביטול צוואות ומתנות של אדם שהיה כשיר משפטית, גם במצבים של חשד למעורבות משפחתית.
