במקרה זה, דן בית המשפט המחוזי בחיפה בבקשת רשות ערעור של א' ב', שביקש למנות שמאי מטעם בית המשפט על נכס שהוא ואחיותיו ירשו מאִמם המנוחה.
המבקש גר בבית שנמצא על מקרקעין שבבעלות המנוחה, וטוען כי יש לו זכויות מיוחדות בו (כגון רישיון בלתי הדיר והשבחות שביצע), בעוד שאחיותיו, המשיבות, מבקשות למכור את הנכס ולחלק את התמורה בהתאם לצוואה. בקשתו של המבקש למינוי שמאי נדחתה על ידי בית המשפט לענייני משפחה בנימוק כי מינוי שמאי בשלב זה – לפני הכרעה בטענות העובדתיות והמשפטיות – אינו מוצדק, במיוחד לאור היקף הסוגיות שביקש לבדוק.
למרות שהצדדים הופנו לגישור, נקבע שאין בכך שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש בהחלטה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי הגשת הבקשה מחדש אינה אלא ניסיון "לעקוף" את ההחלטה הקודמת, וכי על אף שטענות מסוימות עשויות להצדיק הערכה שמאית בשלב כלשהו – בעיקר השבחות ורישיון מגורים – הרי שאין פטור מהצגת תשתית ראייתית מינימלית, ושבשלב הנוכחי עדיף להכריע במחלוקות המרכזיות תחילה.
נקבע כי מינוי שמאי עשוי לעזור בהליך גישור רק אם שני הצדדים מסכימים לכך, ולכן נדחתה הבקשה ולא הושתו הוצאות על המבקש, שכן תגובת המשיבות הוגשה למרות שלא נתבקשה.
