בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בערעור שהגישה היועצת המשפטית לממשלה על החלטת בית המשפט לענייני משפחה להחיל צו הורות פסיקתי רטרואקטיבית ממועד לידת קטין שנולד בהליך פונדקאות בקנדה.
בני הזוג המשיבים ביקשו להכיר גם בהורותו של בן הזוג שאינו האב הביולוגי, כאשר המחלוקת נסבה סביב השאלה האם ההורות תחול ממועד הלידה או רק ממועד מתן הצו בישראל.
המדינה טענה כי בהתאם לפסיקה, צו הורות הוא צו מכונן ולכן תחולתו צריכה להיות לכל המוקדם ממועד ניתוק הזיקה בין הפונדקאית לקטין. מנגד טענו המשיבים כי לפי הדין הקנדי הזיקה נותקה כבר עם הלידה, כפי שעולה מתעודת הלידה ומהצהרת הפונדקאית לאחר הלידה.
ברוב דעות קבע בית המשפט כי ניתן להסתמך על חוות הדעת בדבר הדין הקנדי, שלפיה ההורים המיועדים מוכרים כהורי הילד כבר ממועד לידתו. לפיכך נקבע כי ניתן להחיל את צו ההורות רטרואקטיבית מיום הלידה, והערעור נדחה.
הרקע המשפטי
סעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, מונה בין ענייני המשפחה תובענות לאבהות או לאמהות ותובענות לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים.
מה ניתן ללמוד מההחלטה
בית המשפט המחוזי קבע ברוב דעות שאפשר להחיל צו הורות פסיקתי רטרואקטיבית מיום הלידה, בהסתמך על חוות דעת בדבר הדין הזר שלפיו הזיקה לפונדקאית נותקה עם הלידה. לחוות הדעת על הדין הזר יש משקל מכריע בהליכים מסוג זה.
מה חשוב לבדוק בפונדקאות בחו"ל
- להשיג חוות דעת מומחה על הדין במדינת הלידה: ממתי ההורים המיועדים מוכרים שם כהורים.
- לשמור את תעודת הלידה הזרה ואת הצהרות הפונדקאית מלאחר הלידה.
- להגיש את הבקשה לצו הורות לבית המשפט לענייני משפחה בהקדם אחרי החזרה לארץ.
- לבקש במפורש שהצו יחול מיום הלידה, ולנמק זאת בחוות הדעת על הדין הזר.
- לקחת בחשבון שהיועצת המשפטית לממשלה עשויה להתייצב בהליך ולערער, כפי שקרה בתיק זה.
לקריאה נוספת: אימוץ ילד של בן הזוג | עורך דין לענייני משפחה ברחובות | פסקי דין בדיני משפחה לפי נושא
