בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה שפסק מזונות זמניים נמוכים לטובת המבקש בגין שני הקטינים המצויים עימו.
רקע עובדתי: מדובר בשני קטינים כבני 13 ו-11, השוהים עם המבקש ונמצאים במשמורתו בפועל. בשלב זה אין הסדרי שהות עם המשיבה מפאת סירובם של הקטינים.
הנתונים שעמדו בפני בית המשפט קמא:
הכנסות המבקש:
- שכר ממוצע: כ-10,800 ₪ לחודש
- הכנסה צדדית מהעברת אימוני כושר: כ-1,500 ₪
- קצבת נכות: גובה לא ידוע (המבקש לא פירט למרות בקשה מפורשת)
- סה"כ הכנסות מוכחות: כ-12,300 ₪ + קצבת נכות לא ידועה
הכנסות המשיבה:
- שכר ממוצע: כ-17,500 ₪
הוצאות מדור:
- המבקש: 5,000 ₪ דמי שכירות
- המשיבה: לא פירטה דבר
מצב משפחתי:
- המבקש: נשוי (חולק נטל הוצאות עם רעייתו)
- המשיבה: גרושה ללא זוגיות (אם כי קיימת אי בהירות)
צרכי הקטינים לטענת המבקש:
- הוצאות אחזקת בית: כ-1,500 ₪
- כלכלת הבית: כ-1,500 ₪
- הוצאות שוטפות של הקטינים: כ-3,000 ₪
- סה"כ: כ-6,000 ₪ (עם הערה שיש לקחת בחשבון חלקה של רעייה בהוצאות)
זמני שהות: הקטינים אינם שוהים עם המשיבה כלל. קיימת מחלוקת בין הצדדים לגבי הגורם לסרבנות הקשר.
החלטת בית המשפט קמא: בית המשפט חייב את המשיבה במזונות זמניים בסך 500 ₪ לכל ילד, סה"כ 1,000 ₪ לשני הקטינים. בית המשפט הדגיש שהסכום נקבע "תוך תחימת החיוב בצרכים מינימליים ביותר" וכי החלטה זו זמנית ומבוססת על החומר המצוי בפניו כעת, תוך הבהרה שאין בפניו מידע מלא ו"סוגיית המזונות תשוב ותיבחן עם התבהרות התמונה והבהרת מידע נוסף".
טענות המבקש בבקשת רשות הערעור: מדובר בסכום מזונות נמוך ביותר לאור פער ההכנסות בצירוף זמני השהות המלאים של הקטינים עימו בלבד. מעיון בהליכים קודמים ניתן ללמוד שהאחריות לסרבנות הקשר נופלת על המשיבה בלבד.
קביעות השופט בדחיית בקשת רשות הערעור:
בעיית חוסר השקיפות של המבקש: השופט מתח ביקורת חריפה על התנהלותו של המבקש בנוגע לקצבת הנכות. למרות החלטה מפורשת מ-19.9.24 המורה למבקש לצרף אישור על גובה הקצבה, המבקש לא צירף אישור כדבעי ותחת זאת צירף דפי חשבון בנק תוך הפנייה ש"את גובה קצבת הנכות ניתן לראות בתדפיסי החשבונות".
עיון בדפי החשבון מעלה שהתשלומים ממשרד הביטחון אינם קבועים ומשתנים מחודש לחודש:
- אוגוסט: כ-4,000 ₪
- יולי: כ-4,600 ₪
- יוני: כ-6,200 ₪
- מאי: כ-5,000 ₪
במקום לצרף אישור כדבעי או לפחות לפרט במילים את גובה הקצבה ולספק הסבר לתשלומים המשתנים, הסתפק המבקש בהנחת דפי החשבון מתוך ציפייה שבית המשפט יהיה "הפקיד" שלו וינסה לדלות נתונים מהם.
אף בבקשת רשות הערעור לא טרח המבקש לתקן האמור, והסתפק במילים "המבקש מקבל קצבת נכות מהמדינה בשל היותו נכה צה"ל" – ללא פירוט גובה הקצבה.
עקרון פסיקת מזונות זמניים: השופט קבע כי מזונות זמניים, הגם שהם זמניים, צריכים להיות פסיקה ראויה ולא "תוך תחימת החיוב לצרכים מינימליים ביותר". מזונות זמניים אינם אמורים להיות מזונות "מינימליים ביותר" אלא מזונות ראויים ותואמים, תוך ראיית התמונה הרחבה ככל האפשר.
הצדקת ההחלטה קמא: בנידון זה לא היה מנוס לבית המשפט קמא מלהסתפק בשלב זה במזונות מינימליים לאור חוסר המידע המהותי שלא עמד בפניו. יתכן שטוב היה עושה בית המשפט קמא אם במקרים של חוסר במידע מהותי היה קובע דיון בבקשה למזונות זמניים, מאידך לא ניתן להתעלם מיומנם העמוס של שופטי המשפחה ובצורך לתעדף קביעת דיוני ביניים.
אי אפשרות התערבות בשלב זה: המבקש עותר בערעורו שיקבע שיעור אחר של מזונות זמניים, אך אותו חוסר מידע שעמד בפני בית המשפט קמא עומד גם בפני השופט, ואין ביכולתו לקבוע שיעור מזונות תואם כשקיים חוסר במידע מהותי.
ההצדקה לדחיית הבקשה:
- בית המשפט קמא עצמו היה מודע לכך שמדובר בפסיקת מזונות מינימלית ביותר וזאת לאור חוסר המידע מצד הצדדים, לרבות חוסר המידע מצד המבקש לעניין קצבת הנכות שעל פניו מדפי החשבון עולה כי היא איננה נמוכה כלל ועיקר.
- בית המשפט קמא עצמו ציין, הן בהחלטה מושא הערעור והן בהחלטה מאוחרת יותר, כי סוגיית המזונות תשוב ותיבחן עם התבהרות התמונה והבאת מידע נוסף.
- קבוע לצדדים דיון קדם משפט ביום 5.2.25, דהיינו בעוד פחות מחודשיים.
תוצאה: בקשת רשות הערעור נדחתה בכפוף לכך שבקדם המשפט הקרוב יידרש בית המשפט קמא לעניין המזונות הזמניים לאחר השלמת התמונה מצד הצדדים ויחליט בהתאם להשלמת המידע שיונח בפניו, האם יש מקום לשנות את גובה החיוב של המזונות הזמניים.
אין צו הוצאות והעירבון יוחזר למפקיד.
משמעות משפטית: הפסיקה מדגישה את החשיבות של שקיפות מלאה מצד בעלי הדין בהליכי מזונות. אי מתן מידע מלא ומדויק על ידי המבקש עלול להוביל לפסיקת מזונות מינימליים. מזונות זמניים אמורים להיות ראויים ותואמים, אך כאשר חסר מידע מהותי, בית המשפט עלול להיאלץ להסתפק במזונות מינימליים תוך הבהרה שהסוגיה תיבחן מחדש עם השלמת המידע. ההחלטה מדגישה גם את עקרון האיזון בין הצורך בפסיקה מהירה של מזונות זמניים לבין הצורך במידע מלא ומדויק.
