הסוגיה שנדונה:
מחלוקת סביב משמורת ילדים לאחר גירושין – האם משמורת משותפת היא לטובת הילדים נוכח התנגדות האם בטענה לאי תפקוד תקין של האב.
סיכום משפטי:
בני הזוג התגרשו לאחר חיי נישואין קשים, והאב עתר לקבלת משמורת משותפת על הילדים. האם טענה כי האב פועל ממניעים כלכליים וכי אין לו מסוגלות הורית מספקת. בית הדין דחה את בקשת האם להחיל את עקרון ה"אפוטרופסות הבלעדית" או לשלול את יכולת האב לשותפות חינוכית, וקבע כי עמדת האם נובעת ממאבק שליטה ואינה מגובה בראיות מהותיות.
נקבע כי לא הוכח שהאב מסכן את הילדים, ואף שהקשר עמו אינו תקין, יש לפעול לשיקומו. בית הדין אימץ את המלצת הגורמים המקצועיים למרכז קשר, ולאור חובת ההורה לקדם את הקשר עם ההורה השני – הורה על קביעת משמורת משותפת מדורגת, עם מעקב טיפולי, לצורך שיקום ההורות. נקבע כי הסכסוך בין ההורים אינו מצדיק שלילת זכויותיו של האב, וכי טובת הילדים מחייבת נוכחות משמעותית של שני ההורים בחייהם.
