בית המשפט: בית המשפט המחוזי
הרכב השופטים: השופט צבי ויצמן (אב״ד), השופטת שרון גלר, השופטת צבייה גרדשטיין פפקין
רקע עובדתי: הצדדים, בני זוג יהודים שנישאו ב-2004 והתגרשו ביוני 2020, הם הורים לארבעה ילדים. המערערת עובדת כמורת שילוב במשרה מלאה והמשיב עובד כסוכן ביטוח ויועץ משכנתאות. בית המשפט קמא קבע מזונות זמניים וחיוב סופי במזונות, אך המערערת ערערה על סכומי המזונות הנמוכים.
החלטת בית המשפט קמא: בית המשפט קמא העריך את השתכרותו של המשיב ב-13,500 ₪ נטו והמערערת ב-18,000 ₪ נטו. חייב את המשיב ב-620 ₪ לחודש עבור כל ילד השוהה בבית המערערת (סה״כ 1,860 ₪ לשלושה ילדים), ללא מזונות עבור הבן השוהה בפנימייה אלא השתתפות בשכר הלימוד בלבד.
טענות המערערת בערעור: שגיאות בחישוב השתכרות הצדדים; חישוב שגוי של יחס זמני השהות (21% למשיב); התעלמות מעלויות נוספות כמו חלת הצליאק של אחד הילדים; שגיאה בקביעה שהמשיב לא יחויב במזונות ילד בפנימייה; דרישה לחיוב המשיב במזונות עבר.
הכרעת בית המשפט: בית המשפט קיבל את הערעור חלקית וקבע:
השתכרויות מתוקנות:
- המשיב: 15,000 ₪ (חשיפת הכנסות נוספות מיעוץ משכנתאות ותיק ביטוח)
- המערערת: 17,000 ₪ נטו (ללא עזרה מבני משפחה או צבירות פנסיה)
- הכנסות פנויות: 11,000 ₪ למשיב, 13,000 ₪ למערערת
יחס זמני השהות מתוקן: 2 ימים מתוך 14 (במקום 21% שקבע בית המשפט קמא), מאחר שהילדים אינם לנים אצל המשיב כלל.
צרכי הקטינים:
- ילד בבית: 2,500 ₪ (1,800 ₪ + 700 ₪ מדור)
- ילד בפנימייה: 720 ₪ (40% מהצרכים)
חיוב מזונות חדש:
- ילד בבית: 800 ₪ לחודש (במקום 620 ₪)
- ילד בפנימייה: 350 ₪ (פרט לבן מ.מ. עקב הסכמה מיוחדת)
מזונות עבר: חיוב המשיב במזונות עבר לתקופה פברואר-נובמבר 2020 בסך 19,500 ₪, לתשלום ב-20 תשלומים של 1,000 ₪.
התוצאה: הערעור התקבל חלקית עם העלאת המזונות ל-800 ₪ לילד, חיוב במזונות עבר, וחיוב המשיב בהוצאות המערערת בסך 7,500 ₪. פסק הדין מדגיש את החשיבות של חישוב מדויק של יחס השתכרויות, זמני שהות וצרכי הקטינים בקביעת מזונות.
