פסק הדין עוסק בערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 25.11.20, הנוגע לשאלה האם הייתה קיימת מניעות מצד המנוח לשנות צוואה הדדית שערך עם זוגתו, וזאת בנסיבות בהן האלמנה הפכה חסויה.
רקע עובדתי: המנוחים, זוג הורים לארבע בנות, ערכו צוואה הדדית בשנת 2002. בצוואה זו ציוו את רכושם זה לזו, ולאחר מות שניהם, לשלוש מתוך ארבע בנותיהם. לבת הרביעית, מ., אמו של המערער, לא ציוו דבר, מאחר שכבר קיבלה נכס בחייה שעלה על חלקן של שאר הבנות. הצוואה כללה סעיף המציין כי "צוואתנו זו היא רצוננו המוחלט האחרון ואין לאף אדם רשות לערער עליה לאחר מותנו או מות מי מאתנו".
בשנת 2008, לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 12 לחוק הירושה, הפקידו המנוחים את הצוואה ההדדית אצל הרשם לענייני ירושה. בשנת 2011, בשל דמנציה מתקדמת, מונתה לאלמנה אפוטרופוסית לרכוש ולדין. בשנת 2013, ערך המנוח צוואה נוספת שביטלה במפורש את הצוואה ההדדית וציווה את כל רכושו לנכדו, המערער, בנה של מ.. כמו כן, הוא ציין מפורשות כי לבנותיו מ., י. וג. הוא אינו מוריש דבר. המנוח הלך לעולמו בשנת 2016, והאלמנה בשנת 2020.
טענות הצדדים:
- המערער (הנכד): טען שיש לקיים את צוואתו האחרונה של המנוח משנת 2013, שכן המנוח לא היה מנוע מלשנות את הצוואה ההדדית. לטענתו, הצוואה ההדדית נערכה טרם תיקון 12 לחוק הירושה והיא "שותקת" בעניין ביטולה, ולכן אין בה ללמד על הסתמכות הדדית. כמו כן, טען כי אף אם חל תיקון 12, המנוח מסר הודעה בכתב על הביטול לאפוטרופוס של האלמנה. המערער הוסיף כי ביום מסירת ההודעה הייתה האלמנה במצב קוגניטיבי שאיפשר לה להבין את ההודעה.
- המשיבה (הבת י.): טענה שאחותה מ. והמערער השפיעו השפעה בלתי הוגנת על המנוח לשינוי הצוואה. לטענתה, הצוואה ההדדית אינה "שותקת", וסעיף 9 בה, הקובע כי אין לערער על הצוואה, מעיד על כוונה למנוע ביטול חד-צדדי. בנוסף, טענה כי הפקדת הצוואה נעשתה לאחר כניסת תיקון 12 לתוקפו, וכי יש להחיל את הוראותיו הרואות בעצם עריכת צוואה הדדית כהסתמכות הדדית. היא הוסיפה כי האלמנה הייתה פסולת דין בעת מסירת ההודעה הנטענת על הביטול ולא הייתה מסוגלת להבין את משמעותה.
קביעת בית המשפט: בית המשפט קבע כי המנוח לא היה מנוע מלשנות את הצוואה ההדדית. נקבע כי אין עוררין על כך שהצוואה ההדדית נערכה לפני כניסתו לתוקף של תיקון 12 לחוק הירושה, וכי הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל צוואה בחיי שני בני הזוג – בטלה. בית המשפט לא נדרש להכריע בשאלת מעמדה של צוואה הדדית כאשר אחד המצווים חסוי, שכן נסיבות המקרה איפשרו הכרעה גם ללא קביעה עקרונית בנושא.
הוחלט: הערעור התקבל, ונקבע שיש לקיים את צוואת המנוח משנת 2013.
