בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט לענייני משפחה הדוחה בקשה לעיון חוזר בקביעת גובה מזונות זמניים עבור שלוש קטינות, וכן שיעור השתתפותו של האב בהוצאות שאינן תלויות שהות.
רקע עובדתי: הבקשה למתן רשות ערעור הוגשה על ידי המבקשת (האם) כנגד החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת ל. זרבל קדשאי) מיום 8.10.2024. ההחלטה ניתנה במסגרת תביעת מזונות שהגישה המבקשת כנגד המשיב (האב) עבור שלוש בנותיהם הקטינות: ב' (ילידת 2013), א' (ילידת 2016) וש' (ילידת 2018).
בטרם ההחלטה מיום 8.10.2024, ניתנה ביום 22.7.2024 החלטה מפורטת של בית משפט קמא במסגרת בקשה לפסיקת מזונות זמניים. בהחלטה זו נקבע כי המזונות הזמניים שישלם האב יעמדו על סך 2,800 ש"ח עבור כל קטינה, ובסה"כ 8,400 ש"ח לחודש.
בנוסף, חויב האב לשאת במחצית (50%) מהוצאות חינוך ובריאות חריגות. ההחלטה מיום 8.10.2024 ניתנה לאחר שבית משפט קמא דן בבקשת האם לעיון חוזר בהחלטה המקורית מיום 22.7.2024. בבקשה לעיון חוזר, ביקשה המבקשת בין היתר שבית המשפט יתייחס להוצאות שאינן תלויות שהות.
בית משפט קמא בהחלטתו דחה את הבקשה לעיון חוזר, וקבע כי מדובר בסוגיה פתירה וכי הוא מעדיף שהצדדים יגיעו להבנות בעניין זה, תוך הצגת "מתווה שתי הפעימות" שנועד לסייע להם להסכים.
טענות המבקשת בבקשת רשות הערעור: המבקשת (האם) הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, ועיקר טענותיה היו:
- מזונות זמניים נמוכים: המבקשת טענה כי סכום המזונות הזמניים שנקבע (2,800 ש"ח לכל קטינה) נמוך מדי ואינו מספק לצרכי הקטינות.
- שיעור נמוך בהוצאות חריגות: המבקשת חלקה על קביעת בית משפט קמא בנוגע לשיעור השתתפות האב בהוצאות חינוך ובריאות חריגות (50%), ודרשה שיעור גבוה יותר.
- התעלמות מהוצאות שאינן תלויות שהות: המבקשת טענה כי בית משפט קמא התעלם מהצורך להתייחס באופן מפורש וברור לחלוקת הוצאות שאינן תלויות שהות (כגון חוגים ופעילויות אחרות), וכי קביעתו להותיר את הדבר להסכמה פוגעת בה ובקטינות.
החלטת בית המשפט המחוזי (כב' השופט סארי ג'יוסי): בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור. עקרונות ההתערבות בהחלטות זמניות: השופט סארי ג'יוסי חזר על ההלכה הפסוקה לפיה ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות ביניים ובסעדים זמניים שניתנו על ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים ונדירים ביותר בהם נפלה טעות משפטית ברורה לעין, או כאשר ההחלטה גורמת עיוות דין קשה.
זאת, שכן הערכאה הדיונית היא זו שיש לה את הכלים והיכולת להתרשם במישרין מהצדדים ומהנסיבות.
בחינת קביעות בית משפט קמא: השופט קבע כי ההחלטות של בית משפט קמא בנוגע למזונות זמניים ובנוגע להוצאות שאינן תלויות שהות ניתנו לאחר בחינה מעמיקה של טיעוני הצדדים והראיות שהוצגו. בית משפט קמא פירט ונימק את קביעותיו בהחלטה המקורית מיום 22.7.2024.
הוצאות שאינן תלויות שהות: לעניין הוצאות שאינן תלויות שהות, השופט אישר את עמדת בית משפט קמא לפיה מדובר בסוגיה שניתנת לפתרון בהסכמה בין הצדדים, וכי קידום הסכמות כאלו עדיף על הכרעה שיפוטית כפויה. העובדה שבית משפט קמא אף הציג מתווה מוצע ("מתווה שתי הפעימות") להגעה להסכמה, מעידה על ניסיון כן לקדם את טובת הקטינות בדרך של הסכמה הורית.
תכלית ההסכמה: השופט הדגיש כי חתירה להסכמות בין ההורים היא תכלית ראויה שיכולה לדחות מלפניה את הצורך בקבלת הכרעות משפטיות, אשר עלולות לחבל בסיכוי להגיע להסדר מוסכם, ולכן אין מקום להתערב בשיקול דעת זה של בית משפט קמא.
תוצאה: בקשת רשות הערעור נדחתה. לא נפסקו הוצאות בנסיבות העניין.
