ערעור על פסק דין בית משפט לענייני משפחה שקיבל התנגדות לקיום צוואה וקבע כי הצוואה מזויפת בהתבסס על חוות דעת מומחה להשוואת כתבי יד, ונתן צו ירושה על פי דין.
המנוח נפטר ב-3.5.21 כגרוש ואב לשלושה ילדים (אחד מהם נפטר לאחר מכן). המערערת (אחייניתו) הגישה בקשה לקיום צוואה מיום 1.1.21 שלפיה היא וקרוב משפחה נוסף זוכים בעזבון. העדים לצוואה היו אביה (אחי המנוח) ואמה.
ילדי המנוח וגרושתו הגישו התנגדות לקיום הצוואה בטענה שהיא מזויפת.
בחינת מומחה והממצאים
בית משפט קמא מינה מומחית להשוואת כתבי יד שהגיעה למסקנה חד משמעית כי מדובר בצוואה מזויפת:
- תוכן הצוואה הינו הדפסה במקור
- שתי חתימות המצווה לא נכתבו במקור אלא הושתלו בצוואה באמצעים דיגיטליים
- שתי החתימות חופפות זו לזו בהתאמה מלאה כאשר מקורן בחתימה אחת – דבר בלתי אפשרי בכתב יד טבעי שבו קיימות וריאציות
- על החתימות קיימות הטלאות והעברות בדיו באופן לא רציף, כנראה לטשטש את עובדת הצילום והזיוף
- חתימות העדים כתובות בעט מקורית
עמדות הצדדים
המערערים טענו לשגיאות רבות: סירוב לפסילת חוות הדעת, ניגוד עניינים של באי כוח המשיבים, הזנחת המומחית, איומים בהוצאות, טעויות בעובדות, וסירוב למינוי מומחה נוסף.
המשיבים טענו כי הערעור הוגש באיחור, וכי מדובר בצוואה מזויפת באופן חד משמעי. הדגישו שזהות המומחית הוצעה על ידי המערערים עצמם, שלא הועברה חוות דעת פרטית למומחית, ושהמערערים לא ניצלו הזדמנויות שניתנו להם להעביר שאלות הבהרה.
החלטת בית משפט קמא
בית המשפט קיבל את ההתנגדות וקבע שמדובר בצוואה מזויפת בהתבסס על חוות דעת המומחית החד משמעית. דחה את כל הבקשות לפסילת חוות הדעת ולמינוי מומחה נוסף.
החלטת בית הדין העליון
בית הדין העליון דחה את הערעור במלואו:
מועד הגשה – הערעור הוגש במועדו שכן בית משפט קמא ביקש טיעונים נוספים בעניין הוצאות והחלטה סופית ניתנה רק ב-22.11.22.
חוות דעת המומחה – בית הדין הדגיש כי:
- בית משפט ייטה לאמץ חוות דעת מומחה שמינה אלא אם נפל בה פגם המצדיק פסילה
- פסילת חוות דעת מומחה תיעשה רק במקרים חריגים מטעמים מיוחדים
- לא נפל פגם כלשהו בחוות הדעת החד משמעית
- טענות המערערים התגלו כטענות שווא – לא הועברה חוות דעת פרטית למומחית ולא התעלמה מפניות
הליכים נוספים – המערערים לא ניצלו זכותם לשלוח שאלות הבהרה תוך 14 יום ולא ביקשו לחקור את המומחית בהתאם לתקנות.
מסקנה – נוכח שהחתימות זהות לחלוטין ומושתלות דיגיטלית, אין ספק שמדובר בצוואה מזויפת. המערערים חויבו בהוצאות של 15,000 ₪.
הפסק מדגיש את חשיבות מעמדה של חוות דעת מומחה שמונה על ידי בית המשפט ואת הקושי לערער עליה ללא הצגת פגמים מהותיים.
