הנושא המרכזי: ערעור על פסיקת מזונות לשלושה ילדים דרוזים בסך 800 ₪ לחודש לילד, כאשר האב טען כי הפסיקה איננה תואמת להלכת בע"מ 919/15 בשל שוויון בהכנסות וחלוקת זמני השהות לטובתו.
הממצאים העובדתיים:
- הצדדים דרוזים עם שלושה ילדים בגילאי 6.5-9.5 שנים
- הכנסות זהות לשני הצדדים: 9,000 ₪ לחודש
- הילדים נמצאים אצל האב 65% מהזמן ואצל האם 35%
- צרכי הילדים: 1,200 ₪ לחודש לילד
העמדות: האב המערער טען כי הדין הדרוזי "ישן יחסית" וחוקק כאשר הגבר היה המפרנס הבלעדי, ולכן יש להחיל רק את הלכת בע"מ 919/15. טען גם כי הדין הדרוזי מתייחס למצב שבו הילדים אצל האם בלבד.
קביעות בית המשפט:
- חובת יישום הדין הדרוזי: סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה קובע מפורשות כי חיוב במזונות הוא "לפי הוראות הדין האישי החל עליו". הדין הדרוזי לא בוטל ותוקפו עומד.
- הבדל מהותי מהדין היהודי: בדין היהודי חובת המזונות מעל גיל 6 היא מדיני צדקה, בעוד בדין הדרוזי היא חובה מוחלטת בכל גיל.
- פרשנות הדין הדרוזי: הדין קובע חובה מוחלטת של האב לזון ילדיו ללא קשר לחלוקת זמני השהות – "האב חייב בדמי מזונות… עד שהבן יגיע לגיל שבו יוכל להתפרנס ועד שהבת תינשא".
- יישום משולב: העקרונות של בע"מ 919/15 חלים גם על זוגות לא-יהודים, אך מבלי להתעלם מהדין האישי-הדתי.
הפסיקה הסופית: בית המשפט קבע פסיקה מאוזנת המיישמת גם את העקרונות של בע"מ 919/15 וגם את הדין הדרוזי:
- תשלום מזונות: 800 ₪ לחודש לילד
- תקופת חיוב מופחתת מהדין הדרוזי: עד גיל 18/סיום תיכון (במקום עד נישואין/יכולת פרנסה)
- חלוקת הוצאות חינוך ובריאות שווה בין ההורים
- הבהרה נוספת: מענק הלימודים מהמל"ל נקזז מהוצאות החינוך
תוצאה: הערעור נדחה פה אחד, כל צד נושא בהוצאותיו.
