סוגיה זו עוסקת במקרה שבו אישה הצהירה שהיתה נשואה בעבר ונפרדה ללא קבלת גט כדת משה וישראל. לאחר מכן, האישה קיימה מערכת יחסים עם אדם אחר ונולדו לה ילדים. על פי ההלכה היהודית, ילד שנולד לאישה נשואה מגבר שאינו בעלה נחשב לממזר, ואסור לו להינשא ליהודים "כשרים" (להוציא ממזרים אחרים או גרים).
הבעיה ההלכתית
החשש במקרה זה הוא שאם האם אכן היתה נשואה כדת משה וישראל ולא התגרשה כדין טרם הולדת ילדיה מבן זוגה החדש, הרי שהילדים עלולים להיחשב ממזרים.
כפי שמצוין באחד המקורות, "אילו האישה באמת זקוקה לגט כדי להשתחרר מבעלה הראשון, ברור שיש בעיית ממזרות עם הילדים שנולדו מהשני. כמו כן אם היא זקוקה לגט מחמת הספק, אז הילדים גם הם ספק ממזרים."
גישת בתי הדין לסוגיות של חשש ממזרות
בתי הדין הרבניים נוקטים בגישה מקילה בסוגיות של חשש ממזרות, ומחפשים דרכים הלכתיות להסיר את החשש. זאת מתוך ההבנה של חומרת האיסור מחד, והרצון שלא לפגוע במעמדם של ילדים תמימים מאידך.
כפי שמצוין בפסקי דין דומים, בית הדין בוחן מספר היבטים בבואו להסיר חשש ממזרות, ביניהם: "האם יש לדון צד של היתר… שהאב נאמן לפסול את בנו רק בדרך בכורה", "האם הא דקי"ל רוב בעילות הולך אחר הבעל הוא אפילו כשידוע בבירור שרוב בעילותיה היו מאחרים", "האם יש לתלות ספק שנתעברה מגוי בעיר שרובה גויים".
צירופי ספקות להיתר
בתיקים דומים, בית הדין מצרף מספר ספקות להיתר:
- ספק אם הנישואים הראשונים היו תקפים הלכתית – בדיקה האם הנישואים הראשונים נערכו כדת משה וישראל, או שמא היו נישואים אזרחיים בלבד שאינם מחייבים גט מן התורה.
- ספק אם הילד הוא מהבעל הראשון – ישנה חזקה הלכתית ש"רוב בעילות הולך אחר הבעל", כלומר, גם אם האישה קיימה יחסים עם אחרים, מניחים שרוב הביאות היו עם בעלה.ספק שמא הילד הוא מגוי – במקרים רבים מצרפים גם את הספק "שמא הילד נולד מגוי", שכן ילד הנולד לאישה יהודייה מגוי אינו ממזר על פי ההלכה.
הכרעת בית הדין במקרים דומים
במקרים דומים לזה נראה כי בית הדין נוטה להתיר:
"לאחר העיון בחומר שבתיק, ולאור הדברים שהושמעו בדיונים, ביה"ד קובע שהמבקשת מותרת לבוא בקהל ה', ומותרת להינשא כדמו"י פרט לכהן.
סיכום:
סוגיית חשש ממזרות במקרה של אם שהיתה נשואה ונפרדה ללא גט היא סוגיה מורכבת הלכתית. בית הדין מברר את הפרטים העובדתיים של הנישואים הראשונים, בוחן את תוקפם ההלכתי, ומצרף ספקות שונים כדי להגיע להכרעה שתאפשר לילדים "לבוא בקהל". תיק 1455102/1 מהווה ככל הנראה דוגמה למקרה מסוג זה, שבו בית הדין הרבני עמל למצוא פתרון הלכתי שימנע את הכתמת הילדים בממזרות.
