סוגייה נדונה: קביעת עקרון טובת הקטין בהסדרי שהות זמניים, והתערבות בהחלטות ביניים כשיש הסכם גירושין מאושר
פסק הדין עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב, אשר קבעו כי "אין מקום בשלב זה לקבוע הסדרי שהות קבועים או זמניים", וכי "ככל שתוגש בקשה להצבת מומחה ייתן ביהמ"ש החלטה" לגבי הקטין. זאת, חרף קיומו של הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין, אשר קבע את הסדרי השהות בין האב (המשיב) לקטין.
המבקשת (האם) טענה כי החלטות בית המשפט קמא מרוקנות מתוכן את פסק הדין המאשר את הסכם הגירושין, פוגעות בטובת הקטין, ומעניקות למעשה "פרס" לאב על התנהלותו. היא הדגישה את העובדה שהקטין לא נפגש עם האב תקופה ארוכה, וכי חוסר קביעה של הסדרי שהות מחזק מצב זה.
השופט שאול שוחט קיבל את בקשת רשות הערעור, ביטל את החלטות בית המשפט קמא והחזיר את התיק אליו להמשך טיפול. הניתוח התבסס על מספר עקרונות:
ראשית, הגבלת התערבות ערכאת ערעור בהחלטות ביניים: השופט חזר על הכלל לפיו ערכאת ערעור תתערב בהחלטות ביניים רק במקרים חריגים בהם נגרם נזק בלתי הפיך, זכויות הצדדים מושפעות באופן מהותי, או שההליך עלול להתנהל באופן מיותר או שגוי. במקרה זה, נקבע כי החלטת בית המשפט קמא (אי קביעת הסדרי שהות) מהווה נזק ממשי וחמור, ומצדיקה התערבות.
שנית, עקרון טובת הקטין ומשמעותו: השופט הדגיש כי טובת הקטין היא השיקול העליון בקביעת הסדרי שהות. החלטות בית המשפט קמא, שאינן קובעות הסדרי שהות זמניים או קבועים, אינן מתיישבות עם עקרון טובת הקטין. השופט ציין כי ברירת המחדל היא קביעת הסדרי שהות המאפשרים קשר סדיר עם שני ההורים, וכי אין זה נכון להותיר את הקטין ללא מסגרת של הסדרי שהות, במיוחד כאשר הקטין והאב לא נפגשו תקופה ארוכה. ההחלטות עלולות לפגוע ביציבות חיי הקטין ובהתפתחותו התקינה.
שלישית, מעמדו המחייב של הסכם גירושין מאושר: השופט הדגיש את חשיבותו של הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין. הסכם זה מחייב את הצדדים, וקובע את הסדרי השהות, ובשלב זה החזקה היא שהוא משרת את טובת הקטין. בית המשפט קמא לא יכול היה להתעלם מקיומו של פסק דין זה. הוא ציין כי אף אם המבקשת טוענת לקיומו של הסכם בעל פה ששינה את הסדרי השהות, הרי שזהו עניין שצריך להתברר בבית המשפט קמא באופן מסודר.
רביעית, החשיבות של קביעת הסדרי שהות, גם זמניים: השופט קבע כי גם אם יש צורך בהצבת מומחה לבחינת טובת הקטין, אין בכך כדי למנוע קביעת הסדרי שהות זמניים. קביעת הסדרי שהות, גם במתווה מדורג או מותאם, חשובה ביותר לטובת הקטין ולא ניתן פשוט "לא לקבוע" אותם. השופט אף התייחס לחשיבות קיום "הליך הבראה", שנועד לבנות מחדש את הקשר בין הקטין להורה שלא נפגש עמו.
לסיכום, בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, ביטל את החלטות בית המשפט לענייני משפחה, והחזיר את התיק אליו, עם הנחיה לקיים דיון דחוף בבקשה למינוי מומחה ולהתייחס בהתאם לעקרונות שהוצגו. ההחלטה מדגישה את החשיבות של קביעת הסדרי שהות סדירים, גם במצבים מורכבים של ניתוק קשר, ואת תפקידו של בית המשפט בהבטחת טובת הקטין וכיבוד הסכמים מאושרים.
