הסוגיה הנדונה בקשת רשות ערעור על החלטה זמנית של בית משפט לענייני משפחה בחדרה, אשר קבעה כי זמני השהות של האב עם הקטין יתקיימו ללא לינת הקטין אצל האב, עד לקבלת תסקיר משלים מאת העו"ס. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור, וקבע כי אין מקום להתערב בהחלטה זמנית בנוגע לזמני שהות, במיוחד לאור עוצמת הסכסוך בין ההורים וקיומו של דיון קרוב בעניין בבית המשפט קמא.
פרטי המקרה המבקש (האב) והמשיבה (האם) נישאו ונולד להם קטין בשנת 2023. זמן קצר לאחר נישואיהם, יחסיהם עלו על שרטון והם נפרדו. המשיבה הגישה תביעה בעניין הקטין לבית המשפט לענייני משפחה בחדרה. בנוסף, מתנהלים ביניהם הליכים נוספים, כולל צווי הגנה ותובענה למזונות ומדור.
בתחילה, זמני השהות של האב עם הקטין הוגבלו ליום אחד בשבוע למשך שעתיים ובליווי צד ג'. בהחלטה מיום 31.3.2024, ניתנו תוקף להמלצות תסקיר העו"ס, וזמני השהות הורחבו לפעמיים בשבוע (שני ורביעי) למשך שעתיים וחצי כל פעם, וכן מפגשים בכל סוף שבוע שני לסירוגין, ללא לינת הקטין אצל האב. הרחבה זו הייתה תוך התחשבות במצבו הבריאותי של הקטין, שניזון מהנקה בלבד, מה שהקשה על הוספת לינה. כמו כן, בית המשפט קמא הורה על הגשת תסקיר משלים עד 20.6.2024.
הגשת התסקיר המשלים התעכבה מספר פעמים, כאשר העו"ס ביקשה וקיבלה אורכות. ביום 27.8.2024, הודיעה המחלקה לשירותים חברתיים כי התסקיר צפוי להיות מוגש עד 20.11.2024, לאור חופשתה של העו"ס. בית המשפט קמא נעתר לבקשה זו.
ביום 3.9.2024, הגיש האב בקשה להרחבת זמני השהות לארבע שעות באמצע השבוע והוספת לינה בסופי שבוע. ביום 5.9.2024, השופטת קמא נענתה לבקשה באופן זמני, עד לקבלת התסקיר או החלטה אחרת. בתגובה, האם הגישה ביום 10.9.2024 התייחסות, בטענה כי ההחלטה מיום 5.9.2024 סותרת החלטה קודמת ולא ניתנה לה הזדמנות להגיב, וכי נפלה שגגה בהיתר הלינה ללא תגובתה.
ביום 14.9.2024, ניתנה ההחלטה קמא, שהיא נשוא הערעור. בהחלטה זו, בית המשפט קמא קבע כי המפגשים יתקיימו למשך 4 שעות במקום שעתיים וחצי, אך בשלב זה, עד לקבלת התסקיר, זמני השהות יתקיימו ללא לינה בבית האב. עוד צוין כי הצדדים צריכים לפעול לפי הנחיות קודמות בנוגע לביטולי מפגשים ולנסות להגיע להסכמות טרם פנייה לבית המשפט.
טענות המבקש המבקש טען כי המשיבה הפרה החלטות קודמות בנוגע ללינה על ידי הוצאת ימי מחלה פיקטיביים לקטין. הוא הוסיף כי המשיבה הציפה את התיק בבקשות שקריות לביטול הלינה, וכי ההחלטה האחרונה שביטלה את הלינה ניתנה ללא קבלת תגובתו. המבקש טען כי בקשותיו להרחבת זמני השהות ללא תסקיר הוגשו לאור אי תפקוד מחלקת הרווחה ועיכוב בלתי סביר בהגשת התסקיר המשלים. הוא הדגיש כי הקטין ימלאו שנתיים בקרוב וכי טובת הקטין דורשת הרחבה מיידית של זמני השהות עם האב, וכי אין זה סביר שטובת הקטין תיפגע בשל אי תפקוד הרווחה. לטענתו, ניתן להורות על הרחבת זמני השהות אף ללא תסקיר, אלא אם נשקף סיכון משמעותי לקטין, ואין זה המקרה דנן.
דיון והכרעה בית המשפט המחוזי (כבוד השופט חננאל שרעבי) דחה את בקשת רשות הערעור ללא צורך בתשובת המשיבה. בית המשפט הדגיש כי מדובר בהחלטה זמנית בעניין זמני שהות, וכי התערבות ערכאת הערעור בהחלטות זמניות כגון דא מצומצמת מאוד, ונעשית רק במקרים חריגים. עוד צוין כי הכרעות בנוגע לזמני שהות זמניים חייבות להיות מהירות וענייניות ונשענות על תמונה חלקית.
בית המשפט לא מצא כי המקרה דנן נופל בגדר אותם מקרים חריגים המחייבים התערבות בשלב זה. השופט ציין את עוצמת הסכסוך הגבוהה בין הצדדים, כפי שעולה מכמות הבקשות המוגזמת שהוגשה בתיק ומשישה הליכים שונים של הטרדה מאיימת מאז לידת הקטין. לאור זאת, לא נמצא לנכון להתערב בהחלטה קמא לפני דיון מעמיק בפני בית המשפט לענייני משפחה.
בית המשפט המחוזי הדגיש כי נקבע דיון במעמד הצדדים ליום 28.11.2024, שבו ידון בית המשפט קמא בבקשת האב להרחבת זמני השהות, כולל הוספת לינה. כמו כן, למרות העיכובים בעבודת העו"ס, נקבע כי הדיון בנושא הרחבת זמני השהות יתקיים בכל מקרה, גם אם התסקיר המשלים לא יוגש עד למועד הדיון.
לסיכום, לאור העובדה שמדובר בהחלטה זמנית, עוצמת הסכסוך בין הצדדים, וקיומו של דיון קרוב בבית המשפט קמא, נחה דעתו של בית המשפט המחוזי שאין מקום להתערב בהחלטה קמא בשלב זה. לא נפסקו הוצאות, מכיוון שלא נתבקשה תשובה מהצד השני. ההחלטה הותרה לפרסום תוך השמטת פרטים מזהים.
