בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה שדחתה בקשה לחתימה על צו לגילוי מסמכים ומסירת מידע במסגרת תביעה רכושית לאיזון לא שוויוני. המבקשת והמשיב היו נשואים, ולאחר פרידתם הגישה המבקשת תביעה רכושית בטענה שהמשיב ניצל את מצבה והבריח נכסים.
רקע: הצדדים ניהלו מערכת יחסים זוגית מתחילת שנות ה-2000, נישאו ב-2013 ונפרדו ב-2024. המבקשת טענה כי המשיב עתיר ממון עם נכסים רבים בארץ ובחו"ל, והבריח נכסים וכספים. בית המשפט קמא מינה רו"ח לביקורת חקירתית לשום ולהעריך את שווי הנכסים הפיננסיים של הצדדים ולבחון טענות להברחת נכסים. למרות זאת, בית המשפט דחה את בקשת המבקשת לצו גילוי מסמכים בנימוק שמונה מומחה חוקר.
טענות המבקשת:
- המומחה מסתמך בעיקר על מסמכים שיובאו בפניו על ידי הצדדים
- המומחה חסר יכולת מעשית לבחון את מכלול נכסי המשיב בחו"ל
- מתן צו גילוי יסייע לעבודת המומחה
- הפסיקה קובעת כי הכלל הוא לתת צו להסרת חיסיון והחריג הוא לדחות בקשות כאלה
טענות המשיב:
- מדובר בהחלטה דיונית המסורה לשיקול דעת בית משפט קמא
- טענות המבקשת צריכות להתברר בבית משפט קמא
- המומחה מודע לסמכויותיו ויכול להגיש בקשות למתן הוראות במידת הצורך
החלטת בית המשפט המחוזי: השופט חננאל שרעבי החליט לקבל את הערעור וביטל את החלטת בית משפט קמא. נקבע כי:
- ההליך בבית משפט לענייני משפחה מתנהל מנקודת מוצא של שקיפות רבה יותר והכרה בחובות גילוי מוגברות
- מינוי מומחה חוקר אינו צריך למנוע את זכות המבקשת לקבל צו גילוי
- המבקשת תוכל להקל על עבודת המומחה באיסוף מסמכים רלוונטיים באמצעות הצו המבוקש
- יש לתת את הצו בתנאי שהמסמכים ישויכו למשיב בלבד ורלוונטיים לתקופת הנישואין
התיק הוחזר לבית משפט קמא לדון בבקשה למתן צו לגופה, והמשיב חויב בהוצאות המבקשת בסך 3,000 ₪.
