מדובר בהליך ערעור שהתקיים בפני הרכב של שלוש שופטות בבית המשפט העליון, בראשות השופטת הבכירה מיכל ברנט כנשיאת בית הדין, לצד השופטות ורדה פלאוט ויעל טויסטר ישראלי.
המערער בתיק הוא היועץ המשפטי לממשלה, והמשיבים מזוהים כ"פלונית ואח'", כאשר הפרוטוקול נשמר בחסיון מלא. עובדה זו מצביעה על מהות רגישה של המקרה, ככל הנראה בעל השלכות על פרטיות או ביטחון.
מבחינה דיונית, המקרה הסתיים בהסכמה בין הצדדים. בית המשפט החליט לתת תוקף של פסק דין להסכמות שהושגו בין הצדדים, מה שמעיד על כך שהושגה הבנה משותפת לפתרון הסכסוך מחוץ לדיון מלא.
ההחלטות המרכזיות שנקבעו:
פסק דינו של בית משפט קמא בוטל במלואו. החלטה זו מצביעה על כך שהטענות שהועלו בערעור התקבלו, או שהצדדים הגיעו להסכמה על ביטול ההחלטה הקודמת.
בית המשפט החליט שלא להטיל צו להוצאות, מה שמרמז על כך שהטיפול בתיק לא התאפיין בהתנהלות פסולה של אף צד שהייתה מצדיקה הטלת עלויות.
נקבע כי אין מניעה לפרסום עובדת ביטול פסק הדין של בית המשפט קמא, אך בתנאי שהפרסום יהיה ללא כל פרט מזהה. החלטה זו משקפת את האיזון העדין בין שקיפות שיפוטית לבין הגנה על פרטיות הצדדים במקרה רגיש זה.
פסק הדין ניתן ביום ב' בסיוון תשפ"ב, המקביל ל-1 ביוני 2022, במעמד הנוכחים.
המקרה מדגים את גמישות המערכת השיפוטית בטיפול במקרים רגישים, כאשר ההכרה בהסכמת הצדדים מאפשרת פתרון יעיל תוך שמירה על האינטרסים של כל הצדדים המעורבים.
