טופס 43 א' – התרת נישואין הוא מסמך רשמי המשמש להגשת בקשה להתרת נישואין לבית המשפט לענייני משפחה. הליך זה מעוגן בחוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט-1969, ובתקנות הדיון בבקשות להתרת נישואין.
"התרת נישואין" היא מונח משפטי המתייחס לסיום קשר הנישואין בין בני זוג בהליך אזרחי, להבדיל מגירושין דתיים. בישראל, ענייני נישואין וגירושין של יהודים, מוסלמים, דרוזים, ונוצרים נתונים לסמכותם הייחודית של בתי הדין הדתיים הרלוונטיים. עם זאת, בנסיבות מסוימות, בית המשפט לענייני משפחה רשאי לדון בבקשות להתרת נישואין.
המקרים שבהם ניתן להגיש בקשה להתרת נישואין לבית המשפט לענייני משפחה כוללים:
- כאשר בני הזוג אינם בני דת אחת (נישואי תערובת).
- כאשר בני הזוג חסרי דת (אתאיסטים).
- כאשר בני הזוג נישאו בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל.
- כאשר אין בית דין דתי בעל סמכות שיפוט ביחס לבני הזוג.
- כאשר בתי הדין הדתיים מסרבים לדון בעניינם של בני הזוג.
טופס 43 א' משמש לבקשה המקורית להתרת נישואין, כלומר, לפתיחת ההליך. הטופס מבנה את הבקשה באופן ברור ואחיד, ומבטיח שכל הפרטים הנדרשים לפי החוק והתקנות ייכללו בבקשה.
תוכן טופס 43 א' – התרת נישואין כולל:
- פרטי בית המשפט: א. בית המשפט לענייני משפחה שאליו מוגשת הבקשה. ב. מחוז השיפוט.
- פרטי הצדדים: א. פרטים אישיים של המבקש (שם מלא, מספר זהות, כתובת, טלפון, דת). ב. פרטים אישיים של המשיב (שם מלא, מספר זהות, כתובת, טלפון, דת). ג. פרטי בא כוח, אם רלוונטי.
- פרטי הנישואין: א. תאריך הנישואין. ב. מקום הנישואין. ג. הרשות שערכה את הנישואין (רשות דתית, רשות אזרחית). ד. מועד תחילת החיים המשותפים ומועד הפרידה, אם רלוונטי.
- פרטי הילדים המשותפים: א. שמות הילדים, תאריכי לידה, מספרי זהות. ב. מקום מגוריהם הנוכחי. ג. הסדרי משמורת והסדרי שהות קיימים או מבוקשים.
- עילות לבקשה: א. הסיבות לבקשת התרת הנישואין. ב. הנימוק לסמכות בית המשפט לענייני משפחה לדון בבקשה. ג. פירוט עילות השיפוט הבינלאומי, אם רלוונטי.
- עניינים נלווים: א. רכוש משותף וחלוקתו המבוקשת. ב. מזונות אישה או ילדים, אם רלוונטי. ג. סוגיות אחרות הקשורות לפירוק הנישואין.
- הצהרות וחתימות: א. הצהרה שהפרטים שנמסרו בבקשה הם אמת. ב. חתימת המבקש. ג. חתימת עורך דין, אם המבקש מיוצג. ד. תאריך הגשת הבקשה.
יש לצרף לטופס 43 א' מסמכים תומכים, כגון:
- תעודת נישואין או העתק מאושר שלה.
- תעודות זהות של בני הזוג.
- תעודות לידה של הילדים המשותפים, אם ישנם.
- אישור על סירוב בית דין דתי לדון בעניינם של בני הזוג, אם רלוונטי.
- מסמכים המעידים על נישואין אזרחיים מחוץ לישראל, אם רלוונטי.
- הסכם גירושין, אם נחתם.
- תצהיר תומך.
- תשלום אגרה.
לאחר הגשת טופס 43 א', בית המשפט בוחן את הבקשה ואת המסמכים הנלווים, ומחליט אם יש לו סמכות לדון בבקשה. אם בית המשפט משתכנע שיש לו סמכות, הוא מורה על המצאת הבקשה למשיב, וקובע מועד לדיון.
בדיון, בית המשפט שומע את טענות הצדדים ובוחן את הראיות. אם הצדדים מסכימים להתרת הנישואין, או אם בית המשפט משתכנע שיש עילה להתרת הנישואין, הוא מוציא פסק דין המתיר את הנישואין.
פסק הדין המתיר את הנישואין רשום במרשם האוכלוסין, ומשנה את מעמדם האישי של בני הזוג מ"נשוי" ל"גרוש". פסק הדין עשוי גם לכלול הוראות בעניינים נלווים, כגון חלוקת רכוש, משמורת ילדים, או מזונות.
חשוב לציין שהתרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה היא הליך אזרחי, ואינה מהווה גירושין דתיים. בני זוג יהודים, למשל, שנישואיהם הותרו בבית המשפט לענייני משפחה, עדיין נחשבים נשואים לפי ההלכה היהודית, ועשויים להזדקק להליך גירושין נוסף בבית הדין הרבני אם הם מעוניינים להינשא מחדש לפי ההלכה.
