בקשה לאישור הסכם גירושין היא מסמך משפטי המוגש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני במטרה לקבל תוקף משפטי מחייב להסכם שנערך בין בני זוג המצויים בהליכי פרידה וגירושין. מסמך זה מהווה נדבך מרכזי בהליך הגירושין בישראל, ומטרתו להסדיר באופן מקיף את כלל היבטי הפרידה והגירושין בין בני הזוג.
במדינת ישראל, הסמכות לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים נתונה באופן בלעדי לבתי הדין הרבניים, על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953. עם זאת, הסמכות לדון בנושאים הנלווים לגירושין, כגון חלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות ילדים ומזונות אישה, נתונה גם לבתי המשפט לענייני משפחה, על פי חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995.
הסכם גירושין הוא הסכם בין בני זוג המסדיר את כל ההיבטים הקשורים לפרידתם ולחייהם לאחר הגירושין. הסכם זה כולל בדרך כלל הוראות בנושאים כגון חלוקת רכוש, הסדרי משמורת, הסדרי שהות (ביקורים), מזונות ילדים, מזונות אישה, פירוק שיתוף בדירת המגורים, חלוקת חובות, פנסיה, ביטוחים, וכן הסדרת עניין הגט עצמו.
הסכם גירושין יכול להיערך בין בני הזוג בעצמם, אך מומלץ מאוד להיעזר בעורכי דין המתמחים בדיני משפחה, אשר יסייעו בניסוח הסכם מאוזן ומקיף שישרת את טובת שני הצדדים ואת טובת הילדים, במידה ויש כאלה. כמו כן, עורכי הדין יוודאו שההסכם עומד בדרישות החוק ושהוא מנוסח באופן שימנע מחלוקות עתידיות.
לאחר שההסכם נערך ונחתם על ידי בני הזוג, הוא מוגש לאישור בית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. בית המשפט או בית הדין יבחנו את ההסכם ויוודאו שהוא אינו פוגע בטובת הילדים ושהוא נחתם מתוך הסכמה חופשית של הצדדים, ללא לחץ או כפייה.
חשוב לציין כי אישור הסכם גירושין על ידי בית המשפט או בית הדין נותן לו תוקף של פסק דין, ובכך הופך אותו למחייב מבחינה משפטית. אישור זה מאפשר לאכוף את ההסכם באמצעות הוצאה לפועל במקרה של הפרה, וכן מקנה יתרונות מיסויים בחלק מהמקרים, כגון פטור ממס שבח במקרה של העברת זכויות בדירת מגורים בין בני הזוג.
בקשה לאישור הסכם גירושין צריכה לכלול את הסכם הגירושין החתום, תצהירים של בני הזוג המאשרים את הסכמתם להסכם ואת הבנתם את משמעויותיו, וכן מסמכים נוספים הנדרשים על פי נסיבות המקרה, כגון חוות דעת מומחים בענייני משמורת או הערכות שווי של נכסים.
הליך אישור הסכם הגירושין כולל בדרך כלל קיום דיון בבית המשפט או בית הדין, שבו נשאלים בני הזוג שאלות לגבי הבנתם את ההסכם והסכמתם לתנאיו. לאחר מכן, בהנחה שבית המשפט או בית הדין השתכנעו שההסכם נחתם מרצון חופשי ושהוא אינו פוגע בטובת הילדים, יינתן פסק דין המאשר את ההסכם.
